החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 1529/98טרנסכלל סחר בע"מ נ. אורון גבריאל

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: נדחה
חדלות פירעון · מניעת טרנסאקציות בדירת מגורים בהליך פירוק חברהבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה לסעד ביניים

בקשת רשות ערעור על דחיית בקשה לסעד ביניים למניעת טרנסאקציות בדירת מגורים שנטען כי היא נכס של בעל שערב לחובות חברה בפירוק. בית המשפט קבע כי הסכם הממון נחתם שנים לפני היווצרות החוב ואין ראיה לכך שהעברת הבית נועדה להברחה מנושים, ולכן הבקשה נדחתה ונפסקו הוצאות למשיבים.

העובדות

המשיבים הם בני זוג שהסכם יחסי הממון ביניהם אושר בבית המשפט, והבית הועבר לאישה על תכולתו. לחברה שבעל הבית הוא אחד מבעליה מונה מפרק, והמבקשים הם נושים שטוענים לחוב שנוצר לאחר שנת 1996. המבקשים מבקשים לשים יד על הבית כחלק מרכוש הבעל שערב אישית לחובות החברה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על סעד ביניים למניעת טרנסאקציות בדירת מגורים שנטען כי היא חלק מרכוש החייב הנושה?

הלכות

  1. 1

    הסכם יחסי ממון שנחתם שנים רבות לפני היווצרות החוב הנטען, ללא ראיה להברחה, אינו מצדיק מתן סעד ביניים למניעת טרנסאקציות בדירה.

    ״הסכם הממון נחתם כ8- שנים לפני היווצרות החוב הנטען על-ידי המבקשים.״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • סעד ביניים
  • טרנסאקציות
  • הסכם ממון
  • נושים
  • מפרק
  • רשות ערעור

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בירושלים

רע"א

1529/98

בפני:

כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן

המבקשות:

1. טרנסכלל סחר בע"מ

2.

פליציה תעשיות עור בע"מ

3.

דב גלזר בע"מ

נגד

המשיבים

:

1.

אורון גבריאל

2.

אורון אסתר

3.

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי

בתל-אביב-יפו מיום 25.2.98 בבקשה 2979/97 ת.א. 307/98 שניתנה על-ידי כבוד השופט

שלו

החלטה

1.זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בה נדחתה בקשת המבקשות למתן סעד ביניים למניעת טרנסאקציות בדירת מגורי המשיבים 1 ו2-.

בית המשפט המחוזי סירב לתת סעד זמני. על כך בקשת רשות הערעור שלפנינו.

במסגרת בקשה זו, הוגשה בקשה לסעד זמני עד לשמיעת בקשת רשות הערעור והבקשה נדחתה.

2.המשיבים 1-2 הם בני זוג שנישאו בשנות ה60- והגיעו ביניהם להסכם יחסי ממון שאושר בבית משפט ב1- בנובמבר 1988. לפי אותו הסכם, העביר הבעל את הבית המשמש כדירת מגורים, על תכולתו, בשלמות, לאישתו והיא ויתרה כלפיו על כל טענות או דרישות כספיות אחרות בכל הנוגע לחברת גלי והחברות הקשורות אליה (להלן: החברה), שהבעל הוא אחד מבעליה. לחברה מונה מפרק ב - 5.2.98 והמבקשים נושים בחברה לכל המוקדם מאז שנת 1996 ומבקשים לשים ידם על הבית כחלק מרכושו של הבעל, אשר ערב אישית לחלק מחובות החברה למבקשים.

3.דין הבקשה להידחות.

הסכם הממון נחתם כ8- שנים לפני היווצרות החוב הנטען על-ידי המבקשים. לכאורה, אין בו ובנסיבות באותה עת, דבר המצביע על "הברחת" הבית מפני נושים, לכאורה, לא עולה מן החומר שבפני, כי יש סיכוי לכך שבסופו של דבר תשלל הזכות בבית או בחלק ממנו מן האישה ותוכר כזכותו של הבעל.

4.אשר על כן, הבקשה נדחית.

המבקשות תשלמנה למשיבים 1 ו2- הוצאות בסך 10,000 ש"ח.

ניתנה היום, ג' בסיוון תשנ"ח (28.5.98).

ש ו פ ט

ת

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

98015290.

J08

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1הסכם יחסי ממון שנחתם שנים רבות לפני היווצרות החוב הנטען, ללא ראיה להברחה, אינו מצדיק מתן סעד ביניים למניעת טרנסאקציות בדירה.