פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 1536/00 אופיטק שיטות וריהוט בע''מ נ. בית משפט השלום באר שבע

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · רשות להתגונן וסמכות עניינית לדון בערעורעתירה לבג"ץ נגד החלטות רשם ובית המשפט המחוזי בדבר רשות להתגונן וסמכות ערעור

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותרים עתרו לבג"ץ נגד החלטות שעניינן רשות להתגונן בתביעה בסדר דין מקוצר וסמכות הערעור עליהן. בית המשפט דחה את העתירה על הסף, בקבעו שאין לתקוף נכונות החלטות שיפוטיות בבג"ץ, וההשגה עליהן נעשית בערעור לבית המשפט המוסמך.

העובדות

המשיב 4 הגיש תביעה בסדר דין מקוצר נגד העותרים, והעותרים הגישו בקשת רשות להתגונן. רשם בית משפט השלום נתן פסק דין חלקי, בוטל בהסכמה, ולאחר מכן הורה להעניק לעותרים רשות להתגונן בכפוף להפקדת מלוא סכום התביעה. הערעור על ההחלטה הועבר לבית משפט השלום לאחר שנקבע כי מדובר ב"החלטה אחרת".

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם החלטת רשם להעניק רשות להתגונן בכפוף להפקדת ערבון היא "החלטה אחרת" במובן סעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט?
  2. 2.האם בית המשפט הגבוה לצדק הוא המקום לתקיפת נכונות החלטות שיפוטיות?

הלכות

  1. 1

    בית המשפט הגבוה לצדק אינו המקום לתקיפת נכונות החלטות שיפוטיות; ההשגה עליהן היא בדרך של ערעור או בקשת רשות ערעור לבית המשפט המוסמך.

    ״בית המשפט הגבוה לצדק אינו המקום לתקיפת נכונות ההחלטות השיפוטיות נשוא העתירה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • סדר דין מקוצר
  • רשות להתגונן
  • החלטה אחרת
  • סמכות עניינית
  • ערעור
  • עתירה
  • בית המשפט הגבוה לצדק
  • הפקדת ערבון

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ

1536/00

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

כבוד

המשנה לנשיא ש' לוין

כבוד

השופט א' ריבלין

העותרים

:

1.

אופיטק שיטות וריהוט בע"מ

2.

נפתלי פריגן

3.

שרון פריגן

נגד

המשיבים

:

1.

בית משפט השלום באר שבע

2.

בית המשפט המחוזי באר שבע

3.

המפקח על הבנקים בבנק ישראל

4.

בנק המזרחי המאוחד בע"מ

עתירה

למתן צו-על-תנאי וצו-ביניים

פסק-דין

1.המשיב 4 לעתירה (הבנק) הגיש כנגד העותרים תביעה בסדר דין מקוצר בבית משפט השלום בבאר-שבע. העותרים, מצידם, הגישו בקשת רשות להתגונן.

ביום 23.4.98 ניתן, על ידי רשם בית משפט השלום בבאר-שבע (א' באומגרט), פסק דין חלקי לפיו חויבו העותרים לשלם לבנק את סכום החוב שאינו שנוי במחלוקת.

ביום 17.9.98 באו הצדדים לכלל הסכמה להביא לביטול פסק הדין החלקי ורשם בית משפט השלום בבאר-שבע (מ' בר עם) נתן תוקף להסכמה זו. בד בבד הוסכם בין באי כוח הצדדים על מחיקת תובענה, שהוגשה על ידי העותרים, כנגד המשיב 4, לבית משפט השלום ברחובות.

2.ביום 5.7.99 פסק רשם בית משפט השלום בבאר-שבע כי יש ליתן לעותרים רשות להתגונן, זאת בכפוף להפקדת מלוא סכום התביעה בקופת בית המשפט. על החלטה זו ערערו העותרים לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, אלא שערעורם לא הגיע לכלל בירור שם. במסגרת הליכי קדם הערעור טען הבנק כי בית המשפט המחוזי חסר סמכות עניינית לדון בערעור. לאחר הגשת סיכומים בכתב בשאלת הסכמות, קבע בית המשפט המחוזי כי החלטת הרשם נשוא הערעור - להעניק לעותרים רשות להתגונן בכפוף להפקדת ערבון - הינה "החלטה אחרת" במובן סעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד1984- (להלן: החוק), שכן אין היא מסיימת את הדיון בתיק; לפיכך, כך נפסק, הסמכות העניינית לדון בערעור מסורה לשופט בית משפט השלום בהתאם להוראת סעיף 96(ב) לחוק. הערעור הועבר איפוא לדיון בבית משפט השלום, כמצוות הוראת סעיף 79(א) לחוק.

3.בעתירתם מעלים העותרים טענות שונות כנגד נכונותן של ההחלטות האמורות, ומבקשים כי בית משפט זה יבחן את "חוקיותן" ויורה על ביטולן.

בית המשפט הגבוה לצדק אינו המקום לתקיפת נכונות ההחלטות השיפוטיות נשוא העתירה. ההשגה על החלטות אלה היא בדרך של הגשת ערעור, או בקשת רשות ערעור - לפי העניין, לבית המשפט המוסמך. למותר לציין כי אין בקביעתנו זו כדי להביע דעה בנוגע לנכונות טענות העותרים לגופן.

לאור האמור החלטנו לדחות את העתירה על הסף.

ניתן היום, כו' באדר ב' תש"ס (2.4.2000).

ה נ ש י א המשנה לנשיא ש

ו פ ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

00015360.

W02

/אמ

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בגץ 1536/00

הלכות

  1. 1בית המשפט הגבוה לצדק אינו המקום לתקיפת נכונות החלטות שיפוטיות; ההשגה עליהן היא בדרך של ערעור או בקשת רשות ערעור לבית המשפט המוסמך.