רע"א 1536/01 דקר דרעי נ. מדינת ישראל

תחילה ערער דרעי (ע"פ 1536/01) הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין. עם תחילת שמיעת הערעור ביקש להגביל הערעור לגזר הדין בלבד. בפנינו שלושה נאשמים שהורשעו בסחר בסמים מסוכנים. המערער דרעי (ע"פ 1536/01) הורשע בכך כי במהלך החודשים ינואר-פברואר 2000 הפעיל תחנת סמים, אשר מכרה מאות מנות סם מסוג הרואין וקוקאין ביום. הוטלו עליו תשע שנות מאסר לריצוי בפועל, ושנתיים על תנאי וקנס בסך 50,000 ש"ח. המערער אמסלם (ע"פ 1551/01) הורשע באותן עבירות. הוטלו עליו שש שנות מאסר בפועל ושנתיים על תנאי. המערער נתני (ע"פ 1781/01) הורשע בגין תשע מכירות סמים מסוג הרואין וקוקאין בין התאריכים 22.2.2000 ו23.2.2000-. הוטלו עליו חמישה-עשר חודשי מאסר לריצוי בפועל ו24- חודשי מאסר על תנאי. כן הועמד בפיקוח שירות המבחן לשנה. הערעורים שלפנינו הם על חומרת העונש.

עיקר הטענות שנשמעו בפנינו מפי באי כוחם של דרעי ואמסלם הוא, באחידות הענישה. דרעי טען שאין הבדל של ממש בינו לבין אמסלם, לבין האחרים שנדונו לתקופות קצרות יותר, ואמסלם טען שאין הבדל של ממש בינו לבין נאשמים אחרים שקיבלו עונשים פחותים בהרבה. נתני טען בפנינו כי חל מפנה בחייו וכי יש מקום להמיר את עונשו בעבודות שירות.

לאחר שנתנו דעתנו לטענות השונות, הננו סבורים כי אין יסוד להתערבותנו בגזר הדין של המערערים. בית המשפט הבחין בין ראש הקבוצה (דרעי) לבין דרג הביניים (אמסלם) - שלא הודו בעובדות והורשעו לאחר ניהול משפט - לבין מי שהורשע בפעילות של יום אחד והודה במעשיו במסגרת עיסקת טיעון (נתני). הבחנה זו מעוגנת בחומר הראיות שהיה בפני בית המשפט, ואין יסוד להתערבותנו. המעשים בהם הורשעו המערערים חמורים ביותר, והעונשים שהוטלו עליהם אינם מצדיקים את התערבותנו. עקרון אחידות הענישה לא הופר במקרה שלפנינו.

נתני יחל בריצוי עונשו ביום א', 9.12.2001, עד השעה 12:00, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. הערבויות יעמדו בעינן.

הערעורים נדחים.