רע"א 1551/11 הרמטיק נאמנות 1975 בע"מ נ. הכונס הרשמי

1.

המבקשת קובלת בבקשת רשות הערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד סגנית הנשיאה ו' אלשיך) למנות את המשיבה 2 כמפרקת של לידקום אינטגרייט סולושנס בע"מ (בפירוק) (להלן – החברה). שלושת המשיבים, הכונס הרשמי (המשיב 1), המפרקת (המשיבה 2) ועובדי החברה (המשיבים 2) מתנגדים לבקשה.

2.

הליכי פירוק נפתחו לבקשת העובדים בחודש נובמבר 2009. ביום 30.11.09 נתמנה מפרק זמני לחברה. ביום 10.3.2010 ניתן צו פירוק והמשיבה 2 נתמנתה כמנהלת מיוחדת. ביום 17.10.2010 נערכה אסיפת הנושים הראשונה. בעקבות האסיפה הגיש הכונס הרשמי בקשה לבית המשפט המחוזי בה הביע דעתו כי יש למנות את מי ששימשה אותה עת כמנהלת מיוחדת (היא המשיבה 2)

לשמש כמפרקת. בית המשפט פעל על פי הצעתו של הכונס הרשמי ומשיבה 2 מונתה לתפקיד, חרף התנגדותה של המבקשת. יצוין, כי בצד הליך הפירוק מתנהל הליך כינוס. בעל תפקיד אחר, עורך דין עופר שפירא, משמש ככונס נכסים לנכסי החברה. הוא מונה לתפקיד לפי בקשתו של נושה מובטח.

3.

המבקשת משמשת כנאמנת למחזיקים באגרות חוב שהנפיקה החברה. המבקשת הגישה תביעת חוב בסכום של כ-112 מיליון ש"ח. תביעת חוב זו עולה על 90 אחוזים מכלל תביעות החוב שהוגשו. באסיפת הנושים הראשונה התייצבה המבקשת באמצעות בא כוחה והציעה כי רואה חשבון מסוים ישמש כמפרק. נציגו של הכונס הרשמי הציע באסיפה כי המנהלת המיוחדת תמונה כמפרקת. בא כוחה של המבקשת התנגד להצעתו של הכונס הרשמי. רק נושה אחת, שסכום נשייתה זניח, כנראה תמכה בהצעתו של הכונס הרשמי. בדיון בבית המשפט בשאלת המינוי של מפרק קבוע חזר פרקליטה של המבקשת על ההצעה למנות את רואה החשבון שהוצע על ידו באסיפת הנושים לתפקיד מפרק. נטען על ידי המבקשת, כי רואה חשבון יוכל לבצע חקירה חשבונאית על מנת לברר כיצד נעלמו תוך זמן קצר כספים שהושקעו בחברה. בעקבות החקירה שתיערך, כך גורסת המבקשת, ניתן יהיה להגיש תביעות ובדרך זו ייכנסו כספים לקופה. כך ניתן יהיה אף לממן את שכרו של המפרק. לעת הזו, ועל כך אין מחלוקת, קופת הפירוק ריקה.

4.

בית המשפט המחוזי החליט, כאמור, למנות את המשיבה 2 כמפרקת. זאת על אף שהמבקשת, היא הנושה הרגילה העיקרית, תמכה במועמד אחר. בית המשפט היפנה לכך שהמנהלת המיוחדת פעלה ככזו במשך תקופה של קרוב לשנה, ביצעה פעולות שונות ולא קיבלה שכר כלשהו, שכן הקופה ריקה. המבקשת טוענת בבקשת רשות הערעור כי נוכח משקלה הרב בנשייה הרגילה הכוללת, ולאור עמדתה שלה באסיפת הנושים, שלא הובעה לה התנגדות מצד הנושים, צריך היה בית המשפט למנות את המועמד שהציעה היא.

5.

סבורני, שאין מקום להתערבות של ערכאת הערעור בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בעניין מינוי מפרקת לחברה. בסוגיה זו נתון מתחם רחב של שיקול דעת לבית המשפט של הפירוק. בית המשפט היה מודע לעמדתה של המבקשת כנושה העיקרית. אכן, יש מקום ליתן משקל נכבד לעמדה של הנושים באסיפה בה עולה שאלת זהותו של המפרק. עם זאת, אין חובה על בית המשפט לקבל את עמדתם של הנושים. המנהלת המיוחדת פעלה בתפקיד תקופה לא קצרה. היא צברה מידע רב לגבי החברה וענייניה. מתשובתה שהונחה בפניי עולה כי היא בדקה יותר מ-70 תביעות חוב של עובדים. יתירה מזו, הכונס הרשמי הציע את מועמדותה לערכאה הדיונית והוא מתנגד, כאמור, לבקשת רשות הערעור. אוסיף, כי המשיבה 2 הודיעה שהיא מסכימה למינויו של רואה החשבון שהוצע על ידי המבקשת על מנת שיבצע בדיקה של ספרי החברה. כמובן, שיהא צורך להבטיח את שכרו, אלא שאין מניעה שהדבר ייעשה בצורה דומה לדרך בה הובטח שכרו שעה שהסכים לפעול כמפרק.

6.

סיכומו של דבר הוא שהמבקשת לא הצביעה על טעם ראוי שיצדיק התערבות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. טוב תעשה המבקשת אם תפעל בשיתוף פעולה עם המשיבה 2, בין היתר לשם מינויו של רואה חשבון שיפעל מטעם המפרקת.

הבקשה נדחית. המבקשת תישא בשכר טרחה בסכום של 20,000 ש"ח לטובת המשיבה 2 ובסכום של 7.500 ש"ח לטובת המשיב 1 ובאותו סכום לטובת המשיבים 3.