פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
1564/17
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1.
הפסיכיאטר המחוזי, מחוז מרכז
2. בית חולים באר יעקב
3. הועדה הפסיכיאטרית המחוזית, מחוז מרכז
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים בע"ו
19509-02-17 מיום 15.02.2017
בשם המבקש: בעצמו
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים מרכז-לוד (הנשיא א' טל ) מיום 15.2.2017 בע"ו 19509-02-17.
2.
נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של איומים, החזקת סכין, תקיפת סתם והתנהגות פרועה במקום ציבורי (ת"פ 61386-09-16). ביום 28.9.2016 הורה בית משפט השלום בפתח תקוה (השופטת א' כרייף ) על הפסקת ההליכים הפליליים נגד המבקש ועל אשפוזו הכפוי למשך תקופה מרבית של 5 שנים, וזאת נוכח חוות דעת הפסיכיאטרית המחוזית, ממנה עולה כי המבקש אינו מסוגל לעמוד לדין וכי הוא לא היה אחראי למעשיו בעת ביצועם (מ"ת 61367-09-16).
3.
ביום 2.2.2017 התייצב המבקש בפני הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית (להלן: הוועדה ) , כאשר הוא מיוצג על ידי עורך דין שמונה לו מטעם הסניגוריה הציבורית, וביקש לשחררו מבית החולים. הוועדה דחתה את הבקשה, בנימוק שלפני מספר חודשים המבקש יצא לחופשה מבית חולים אחר, אך לא חזר ממנה במשך כחודש וחצי. הוועדה קבעה כי המבקש לא הגיע עדיין להפוגה (רמיסיה) סבירה במצבו המאפשרת את שחרורו, וכי הוא עודנו "נמצא באי שקט, מתקשה לדחות סיפוקים ולעתים נראה בסף גירוי נמוך". עם זאת, הוועדה אישרה את הוצאתו של המבקש לחופשות לפי שיקול דעת מנהל המחלקה שבה הוא מאושפז.
4.
המבקש, אשר ייצג את עצמו לאחר שהסניגוריה הציבורית שוחררה מייצוגו, הגיש ערעור על החלטת הוועדה בבית המשפט לעניינים מנהליים מרכז-לוד. במסגרת הערעור טען המבקש כי הוועדה שגתה כאשר לא קיבלה את המלצת הרופאים המטפלים בו לשחררו, שכן לטענתו הוא אמנם שרוי במצב פסיכוטי, אך ללא "מסוכנות פיזית מידית". עוד טען המבקש, כי הוא יצא ל- 5 חופשות מבית החולים, ללא כל בעיות, וכי ניתן לטפל בו באמצעות טיפול מרפאתי חלף אשפוז.
בית המשפט דחה את ערעורו של המבקש, תוך שקבע כי נימוקי הוועדה הם סבירים וכי החלטתה מוצדקת ומידתית.
5.
כעת מונחת לפני בקשת רשות ערעור קצרה ולקונית שהגיש המבקש, אשר עודנו אינו מיוצג, על החלטת בית המשפט המחוזי. במסגרת הבקשה עותר המבקש לשחררו מבית החולים, תוך שהוא שב וחוזר על טיעוניו בפני בית משפט קמא. יצוין כי הבקשה אינה מגובה במסמכים רפואיים או בחווׂת דעת כלשהן.
6.
לאחר עיון בבקשה ובהחלטות הרלבנטיות לעניינו של המבקש, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
7.
ראשית, הבקשה אינה מעוררת כל שאלה משפטית שהשלכותיה חורגות מעניינו הפרטני של המבקש, ולכן היא אינה עומדת בקריטריונים למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", כפי שנקבעו בהלכת חניון חיפה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)).
כמו כן, מהחלטת בית משפט קמא ומבקשת המבקש עולה כי הוועדה אמורה להתכנס ולדון פעם נוספת בעניינו של המבקש עוד השבוע , ואף בשל כך איני רואה כל טעם לדון לגופו של ענין בהשגותיו של המבקש. למבקש שמורה הזכות להגיש ערעור על החלטתה העדכנית של הוועדה.
8.
אשר על כן, הבקשה נדחית, ללא צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ז בשבט התשע"ז (23.2.2017).
ש
ו פ ט