פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"א
1570/00 - ד'
בפני:
כבוד השופט ת' אור
המ
בקש
:
חסן שוויך
נגד
המשיב
ה :
קרנית, קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
בקשת
רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו
מיום 23.12.99 בתיק בר"ע 21450/99 שניתן על ידי כבוד השופט ד' ארבל
בשם
המבקש: עו"ד אילן קנר
בשם
המשיבה: עו"ד חיים מנדלבאום
החלטה
1.המבקש נפגע בתאונת דרכים, שעה שנסע במשאית השייכת לו, כשאחיו, אותו העסיק המבקש כנהג דרך קבע, נהג בו. לאחיו של המבקש לא היה רישיון לנהוג ברכב מסוג אותה משאית. לפיכך, לא כיסתה תעודת הביטו ח את הנהיגה ברכב, ואין מחלוקת שאין המבטחת של הרכב חייבת בפיצוי המבקש. המחלוקת היא, אם המשיבה חייבת בפיצוי המבקש מכוח הוראות סעיף 12(א)(2) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה1975- ( להלן: החוק ). המחלוקת בין הצדדים נוגעת להוראת סעיף 7(6) לחוק. הוראה זו קובעת:
"7.
נפגעים אלה אינם זכאים לפיצויים לפי חוק זה:
...
(6)
בעל הרכב או המחזיק בו, שהתיר לאחר לנהוג ברכב כשאין לו ביטוח לפי פקודת הביטוח או כשהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה ושנפגע בתאונת דרכים שארעה באותה נהיגה, בין בהיותו ברכב ובין מחוצה לו".
וכדי לחדד את המחלוקת, השאלה היא אם על פי הוראות סעיפים 7(6) ו7-א' לחוק, כפי שנתפרשו ברע"א 2853/96 קרנית נ' דחבור , תק-על 98(1) 12, נשללה זכותו של המבקש לפיצויים על פי החוק.
בית משפט השלום החליט, כי המבקש זכאי לפיצוי על פי החוק. בית המשפט המחוזי הגיע לתוצאה הפוכה. על כך הוגשה בקשה זו לרשות ערעור.
2.השאלה בענייננו הינה, למעשה, שאלת יישומו של הדין על עובדות המקרה. בכגון דא, הכלל הוא כי אין הצדקה למתן רשות ערעור לערכאת ערעור שניה. גם לעצם העניין, נראה לי שבית המשפט המחוזי הגיע למסקנה הנכונה. המבקש לא נקט בצעדים מתבקשים כדי לברר אם לאחיו, אותו העסיק כנהג המשאית שלו דרך קבע, יש רישיון מתאים לנהוג באותה משאית. כאדם וכמעביד סביר, צפוי היה שיברר זאת, ומשלא עשה כן חל לגביו סעיף 7(6). מסקנה זו תואמת את ההלכה שנפסקה בפרשת דחבור הנ"ל.
הבקשה לרשות ערעור נדחית. המבקש ישא בהוצאות המשיבה בסך 5,000 ש"ח.
ניתנה היום, ו' באב התש"ס
(7.8.2000).
ש ו פ ט
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00015700.
E04
/עכב