פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 1576/00 גדי כץ נ. בית הדין הרבני הגדול

ניתן ביום

בקצרה

דיני משפחה · צווי הגבלה נגד מסרב גטעתירה לבג"ץ נגד פסק דין של בית הדין הרבני הגדול

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העתירה נגד פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול, שהטיל צווי הגבלה על מי שסירב לקיים פסק דין לחייב בגט, נדחתה. בית המשפט קבע כי סירובו של בית הדין האזורי להוציא את הצווים הוא בעצמו דחייה שהקנתה לבית הדין הגדול, במסגרת ערעור, את הסמכות להוציאם. הוטלו הוצאות על העותר בסך 15,000 ש"ח.

העובדות

בית הדין הרבני הגדול הטיל על העותר צווי הגבלה בשל סירובו לקיים פסק דין המחייב אותו במתן גט לאשתו. בית הדין האזורי סירב להוציא את הצווים, והדיון הוחזר אליו מבית הדין הגדול. העותר טען כי הסמכות הייתה נתונה לבית הדין האזורי בלבד.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם היה לבית הדין הרבני הגדול סמכות להטיל צווי הגבלה על מי שסירב לקיים פסק דין לחייב בגט?
  2. 2.האם החזרת הדיון לבית הדין האזורי להוצאת צווי הגבלה משנה את מסלול הסמכות?

הלכות

  1. 1

    דחיית ההנחיה של בית הדין האזורי להוציא צווי הגבלה נחשבה כדחייה של הבקשה, ומכוחה הוקנתה לבית הדין הרבני הגדול סמכות בערעור להוציא את הצווים

    ״בית-הדין הרבני הגדול ראה בסירובו של בית-הדין האזורי כאילו היה דחיית ההנחייה להוציא צווי הגבלה נגד העותר״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • צווי הגבלה
  • בית הדין הרבני הגדול
  • בית הדין האזורי
  • סמכות
  • ערעור
  • עתירה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ

1576/00

בפני:

כבוד השופטת ד' דורנר

כבוד

השופט י' טירקל

כבוד

השופט י' אנגלרד

העותר

:

גדי כץ

נגד

המשיבים

:

1. בית-הדין הרבני הגדול

2.

בית-הדין הרבני האזורי

3.

מנהל בית-הדין הרבני האזורי

4.

מנהל בתי-הדין הרבניים, הרב אליהו בן דהן

5.

דנית כץ

עתירה

למתן צו ביניים וצו על-תנאי

תאריך הישיבה:

ט' באדר ב תש"ס (16.3.2000)

בשם

העותר

:

עו"ד גדעון היכל

בשם

המשיב

4:

עו"ד אודית קורינלדי-סירקיס

בשם

המשיבה 5: עו"ד אהובה יששכר

פסק-דין

השופטת ד' דורנר:

העותר טוען בעתירתו, כי יש לבטל את פסק-דינו של בית-הדין הרבני הגדול, לפיו הוטלו עליו צווי הגבלה בשל סירובו לקיים פסק-דין המחייב אותו במתן גט לאשתו, המשיבה 5.

טענתו היא, כי בית-הדין הרבני הגדול לא היה מוסמך להטיל צווי הגבלה, וכי מתן צווים אלה היה בסמכותו של בית-הדין הרבני האזורי, שסירב לעשות כן, הגם שבית-הדין הרבני הגדול החזיר אליו את הדיון, למען יוציא צווי הגבלה.

בעתירה זו אין כל ממש. בית-הדין הרבני הגדול ראה בסירובו של בית-הדין האזורי כאילו היה דחיית ההנחייה להוציא צווי הגבלה נגד העותר, ודחיה זו, היא אשר הקנתה לו, במסגרת הליך של ערעור, את הסמכות להוציא צווים אלו.

פסק-הדין של בית-הדין הרבני הסביר זאת באופן ממצה. ברי, כי פעל בתחום סמכותו, ולא מצאנו עילה להתערבותו של בית-משפט זה.

העתירה נדחית.

העותר ישלם למשיבה 5 הוצאות משפט בסך 15,000 ש"ח.

ניתן היום, ט' באדר ב תש"ס (16.3.2000).

ש ו פ ט ת ש

ו פ ט ש ו פ ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

00015760.

L03

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בגץ 1576/00

הלכות

  1. 1דחיית ההנחיה של בית הדין האזורי להוציא צווי הגבלה נחשבה כדחייה של הבקשה, ומכוחה הוקנתה לבית הדין הרבני הגדול סמכות בערעור להוציא את הצווים