רע"א 1588/18 ספיר מרדכי נ. יניב אינסל

1.

בקשת רשות הערעור שבכותרת מופנית כלפי שתי החלטות שקיבל בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ביום 14.2.2018 (פש"ר 12901-03-16; השופטת ע' וינברג-נוטוביץ ). בראשונה שבהן, קבע בית המשפט קמא כי אין להכריע בבקשת המבקש (להלן: החייב ) למחיקת תביעה שהגיש "בבית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה בהליך שמספרו 34561-03-15" (להלן: הבקשה העיקרית ) – ובה עתר לסעד הצהרתי הקובע כי הוא הבעלים של מקרקעין הרשומים על שם משיב 2, בנו הבכור – הואיל ותביעה זו נמחקה זה מכבר. בהחלטה השנייה, דחה בית המשפט קמא את בקשת החייב ל"עיכוב ההליכים בתביעה", בציינו כי הדבר מנוגד לאינטרס החייב בהגדלת מסת הנכסים, וכי החייב עצמו ביקש בשעתו ממשיב 1 (להלן: הנאמן ) "להמשיך בהליך במסגרת תיק הפש"ר". מכאן בקשת רשות הערעור שבכותרת.

2.

לטענת החייב, בקשתו העיקרית הופנתה כלפי הליך פעיל – בקשה 31 בהליך פשיטת הרגל, שאינה, לדעתו, אלא "המשך" תביעתו המקורית באכסניה דיונית אחרת – כך שראוי היה להכריע בה. לגופו של עניין, החייב סבור כי אין לאלץ אותו להמשיך ולנהל את ההליך המדובר, משום שסיכוייו דלים – כפי שציין בשעתו בית המשפט לענייני משפחה – ובלאו הכי לא יהיה בו כדי להגדיל את מסת הנכסים. במקביל, מבקש החייב לעכב את "הליכי הפש"ר", וטוען כי אם ימלא הנאמן את חובתו ויכריע בתביעות החוב ה"מנופחות" שהוגשו נגדו, הליכים פוגעניים אלה עשויים להתייתר. החייב מוסיף כי הגיש לבית המשפט קמא לא פחות משבע בקשות ברוח דומה, אך, לדבריו בית המשפט "איננו נחרץ בחיוב הנאמן לבדוק את תביעת החוב".

3.

דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובה. אכן, ביסודן של תביעת החייב ובקשה 31 מטעם הנאמן ניצבת טענה מהותית זהה – והאחרונה אף מבוססת על כתבי בית הדין שהוגשו בהליך הראשון. ברם, מן הבחינה הדיונית מדובר בשני הליכים נפרדים, אשר הוגשו במועדים שונים על ידי גורמים שונים, ולא בתביעה ש"הועברה" לבית המשפט של פשיטת הרגל. די אם אציין בהקשר זה כי בקשה 31 הוגשה על ידי הנאמן – אמנם במתכונת של בקשה לסעד זמני – חודשים ארוכים בטרם נמחקה תביעת החייב בבית המשפט לענייני משפחה, ביום 18.1.2017.

בנסיבות אלה, לא נפל פגם בקביעת בית המשפט קמא כי אין להידרש לבקשתו העיקרית של החייב. מן הבחינה הפורמאלית, הבקשה נקבה בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים בפרטי התביעה שנוהלה בבית המשפט לענייני משפחה – ומשזו נמחקה, פשיטא שאין לדון בבקשה נוספת למחיקתה. מן הבחינה המהותית, בקשה 31 הוגשה על ידי הנאמן, כך שהחייב אינו אדון לגורלה ואין לו שיקול דעת באשר להמשך בירורה. משכך, אין יסוד לבקשת המחיקה – ועמה נדחית גם הבקשה לעיכוב ההליכים עד להכרעה בבקשת המחיקה.

4.

אשר לראש השני של בקשת העיכוב – "עד שימסור הנאמן את תוצאות בדיקת תביעות החוב" – אציין בקצרה כי הטענות שהועלו בהרחבה בהקשר זה בבקשת רשות הערעור אינן מופיעות בבקשה שהוגשה לבית המשפט קמא (וצורפה לבקשה דנן כנספח 8). משכך, ומאחר והמבקש עצמו טוען כי בימים אלה מתבררות בבית המשפט המחוזי בקשות אחרות שהגיש בסוגיה (כמפורט בנספח 5 לבקשת רשות הערעור), לא מצאתי להעניק לו רשות ערעור בסוגיה זו.

5.

בקשת רשות הערעור נדחית, אפוא. משלא נתבקש תשובה, אין צו להוצאות.