פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
1590/14
לפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשים:
1. פלוני
2. פלונית
3. פלונית
4. פלונית
5. פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. קרנית הקרן לפיצוי נפגעי תאונות הדרכים
2. מדינת ישראל - משרד הביטחון
3. זלמן בראשי ואחיו בע"מ
4.
IDS
מערכות התראה
אינטגרליות בע"מ
5. אלון מוסייל
6. פרוספר (מסעוד) לוי
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בתל אביב (השופטת גנות) בת"א 51061-12-13 מיום 4.2.14
בשם המבקשים:
עו"ד אורי גלבוע
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת גנות) בת"א 51061-12-13 מיום 4.2.14, שלפיה על המבקשים להגיש כתב תביעה מתוקן המתאר גירסה עובדתית אחת באשר לאופן התרחשות התאונה מושא הבקשה.
ב.
המבקשים הגישו תביעה בגין מותו של המנוח בתאונה, שבה נמחץ למוות ממלגזה בשתי עילות חלופיות -על פי פקודת הנזיקין (נוסח חדש) ועל פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. בית המשפט המחוזי קבע, כי אין בידי המבקשים להגיש תובענה על פי עילות עובדתיות חלופיות, כפי שנעשה, ועל כן הוקנתה להם ארכה בת 14 יום להגשת כתב תביעה מתוקן, המתאר גירסה עובדתית אחת באשר לאופן התרחשות התאונה (החלטה מיום 4.2.14). בקשה לעיון מחדש בהחלטה נדחתה ביום 19.2.14. משלא תוקן כתב התביעה, נמחקה התובענה מחמת חוסר מעש ביום 21.2.14, אולם החלטה זו בוטלה ביום 27.2.14.
ג.
בבקשה שלפניי נטען, כי כיוון שהגירסה העובדתית כהוויתה אינה ידועה למבקשים, רשאים הם – כאמור בתקנה 72(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 – להעלות טענות עובדתיות חלופיות בכתב התביעה. הוסבר, כי לא ברור האם המנוח נהג במלגזה ללא ביטוח או שמא אדם אחר, והוא שפגע במנוח. צוין, כי מתנהלת חקירת משטרה בהקשר זה. בהחלטה מיום 1.4.14 ביקשתי את תגובת הצדדים. המשיבה 1 הסכימה לקבלת הבקשה, מבלי שיהא בכך משום הודיה בפרטיה העובדתיים של התביעה. צוין בשולי הדברים, כי מוטב היה שהמבקשים היו ממתינים עם הגשת תביעתם עד לסיום חקירת המשטרה, שאז היו מתבררות העובדות לאשורן. המשיבה 2 הודיעה גם היא כי בנסיבות המקרה, ומבלי שיהיה בכך להביע עמדה ביחס לתביעה גופה, אין היא מתנגדת לבקשת רשות הערעור. תשובת המשיבים 6-3 לא נתקבלה.
ד.
לאחר העיון סבורני כי יש ליתן רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור ולקבל את הערעור. תקנה 72(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, מגבילה את האפשרות להעלאת טענות עובדתיות חלופיות, במובחן מהעלאת טענות משפטיות חלופיות, או טענות עובדתיות שאינן מכחישות זו את רעותה
(י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מה' 7 בעריכת ש' לוין - 1995), עמ' 310; א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מה' 11- תשע"ג), עמ' 116). תכליתה של הוראה זו היא "למנוע פגיעה בטוהר ההליך השיפוטי ובאמון הציבור במערכת המשפט וכן להניא מפני ניצולם לרעה של בתי המשפט" (רע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ (2005), פסקה 9 (השופט-כתארו אז-גרוניס)). עם זאת התיר מחוקק המשנה חריג, מקום בו "הצהיר הטוען כי העובדות כהוייתן אינן ידועות לו; אין באמור בתקנה זו כדי למנוע טענות משפטיות חלופיות" (תקנה 72(ב)). בנדון דידן, לפי הטענה, אין זה נהיר האם המנוח נהג במלגזה אם לאו, וסוגיה זו מצויה בבירור. פשיטא, שלחקירת המשטרה השלכה על המסד העובדתי ועל ניהול התובענה, ואולי אכן מוטב היה להמתין לתוצאותיה; אך הדין אינו מונע את הגשת התביעה כמות שהיא, ועל כן, ונוכח הוראת התקנות כאמור, יש לאפשר למבקשים בשלב זה לטעון את טענותיהם החלופיות.
ה.
הערעור מתקבל לפי האמור בנסיבות. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ד' בסיון התשע"ד (2.6.2014).
ש ו פ ט