רע"א 1599/05 שחר יערי נ. ד"ר ב.דוידוביץ

1.זוהי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית-המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד סגן-הנשיא י' גולדברג, סגן-הנשיא ר' שטרנברג-אליעז והשופט ע' פוגלמן) אשר דחה את הערעור שהגיש המבקש כנגד פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כבוד השופט צ' כספי).

2.ביום 31.8.1985 נחתך המבקש, בהיותו חייל בשירות סדיר בצה"ל, באגודל כף ידו הימנית משברי כוס זכוכית. המבקש שהה אז בביתו. הוא פנה למרפאת קצין העיר, נבדק שם על-ידי רופא בשירות מילואים, שציין כי למבקש הגבלה בתנועות האגודל, והופנה לטיפול בבית-החולים "איכילוב". בחדר המיון נבדק המבקש על-ידי הרופא התורן – המשיב 1. במסגרת הבדיקה, תפר המשיב את עור האגודל החתוך. הוא ציין במסמך חדר המיון כי תנועת האגודל תקינה, ושחרר את המבקש לביתו. כעבור מספר חודשים נתגלה כי הפגיעה גרמה לחתך הגיד המכופף של האגודל. בשל כך, נאלץ המבקש לעבור ניתוח להשתלת גיד מכופף. במסגרת הניתוח בוצע חתך לאורכה של אמת ידו הימנית, וזו הושמה בגבס למשך שלושה שבועות. למבקש נקבעו 10% נכות לצמיתות בתחום האורטופדי ו- 5% נכות אסתטית בגין הצלקת באמה. המבקש הגיש תביעה כנגד המשיבים, ובה טען לרשלנות מצדם במתן הטיפול הרפואי.

בית משפט השלום דחה את טענות המבקש כי המשיבים התרשלו בטיפול הרפואי שהעניקו לו. בהסתמך על חוות דעתו של המומחה פרופ' אנגל קבע בית המשפט כי הטיפול שניתן למבקש היה נאות – הטיפול "שצריך היה לתת" – וכי לא היו ליקויים ברישום הרפואי שביצע המשיב. המבקש ערער על קביעות אלה בפני בית-המשפט המחוזי. בית-המשפט המחוזי דחה את הערעור בקובעו כי אין מקום להתערב בממצאיו העובדתיים של בית משפט השלום ובמסקנותיו.

3.כנגד פסק דין זה מופנית בקשת רשות הערעור שבפניי. המבקש סבור כי עניינו מצדיק דיון נוסף - שלישי במספר. לטענתו, המשיב 1 נהג ברשלנות והפר הנחיה פנימית של משרד הבריאות, עת שחרר את המבקש מחדר המיון מבלי להיוועץ בגורמים בכירים ממנו בבית החולים. כמו כן טוען המבקש, כי המומחה הרפואי שמונה מטעם בית משפט השלום היה נתון בניגוד עניינים בעת מתן חוות דעתו, מאחר שהוא נוהג ליתן חוות דעת לחברה המבטחת את המשיבים. עוד מוסיף המבקש כי המשיב 1 גרם לו לנזק ראייתי, בכך שלא תיעד כראוי את הטיפול שביצע בו. המשיבים מצדדים בפסקי הדין של הערכאות הקודמות וטוענים כי בקשתו של המערער אינה מעלה שאלה משפטית כללית שטרם ניתן לה מענה בפסיקת בית המשפט.

4.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתגובה לה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. המקרה דנן אינו מעלה כל שאלה משפטית כללית המצדיקה דיון בגלגול שלישי. טענותיו של המבקש נתבררו בשתי ערכאות, ההכרעה הייתה הכרעה עובדתית בעיקרה, ובקשתו אינה מגלה עילה לעיון ובירור נוסף. בית-המשפט קמא קבע כי גם אם היה נועץ המשיב בגורמים בכירים ממנו, לא היה זוכה המערער לטיפול השונה מזה שקיבל, ובמסקנה זו לא ניתן להתערב בערכאה כאן.

הבקשה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.