פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
16/06
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
בועז אבישי
נ ג ד
המשיב:
רונן קטורזה
בקשת רשות ערעור על
פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב מיום 11.12.05 בע"א 1197/02 שניתן
על ידי כבוד השופטים י' גרוס, א' קובו, מ' רובינשטיין
ובקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
א.
(1) בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט המחוזי בתל-אביב בע"א 1197/02 מיום 11.12.05 (סגן הנשיא גרוס והשופטים קובו ורובינשטיין), בגדרו נדחה ערעור המבקש על החלטת בית משפט השלום בתל-אביב (הרשמת אראלה עפרון) בבש"א 11337/01, אשר דחתה את התנגדות המבקש לביצוע שני שיקים שהוגשו ללשכת ההוצאה לפועל על ידי המשיב.
(2) שני השיקים נשוא הבקשה,
נמשכו על ידי המבקש "על החלק", ללא ציון תאריך הפירעון והסכום. השיקים נמסרו לידי שכנו של המבקש (להלן: "השכן") שהיה אמון, כנראה, על תוספת בנייה בביתם, זאת - על פי תנאי הסכם בנייה, בגדרו התחייב קבלן לבצע עבודות בנייה שונות. הקבלן לא סיים - כנטען - את עבודתו על פי תנאי ההסכם.
(3) בית משפט השלום קבע כי הטענות שהועלו על ידי המבקש הן טענות נזק וקיזוז במסגרת עסקת היסוד. היות והמשיב הוא צד רחוק, אין טענת הקיזוז מועילה
כנגד זכותו לקיום השטרות. בית משפט השלום הוסיף, כי את טענות המבקש עליו להפנות לצדדים הקרובים לו. בהקשר לעסקה.
(4) על החלטה זו ערער המבקש לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, שכן לא ראה מקום להתערב בממצאיו של בית משפט השלום ובמסקנותיו, באשר לטענות הנזק והקיזוז. עוד הוסיף בית המשפט, כי אף אם טענות המבקש הן בגדר "כשלון תמורה חלקי", המדובר בכשלון תמורה חלקי שאינו קצוב;
אשר על כן אין טענת הגנה זו טובה כלפי צדדים רחוקים וקרובים כאחד.
ב.
בבקשה שטח המבקש את גרסתו לפיה לא קנה המשיב מעמד של "אוחז כשורה", "אוחז בעד ערך"
ואף לא "אוחז". כן הועלו טענות שונות כנגד השכן, לו מסר המבקש את השיקים. המבקש פירט את נזקיו הנטענים עקב אי השלמת הבנייה, וטען כי הנזקים הללו הם סכומים קצובים. נטען עוד, כי העובדה שבא כוח המשיב ויתר על חקירת המבקש בהליך הדיוני היא הוכחה לאמיתות טענותיו העובדתיות. עוד נטען כי התביעה דנן פיקטיבית כל כולה, וכי המשיב הוא "איש קש" התובע בשם השכן.
ג.
עיינתי בבקשה ובמסמכים המצורפים, לרבות אלו שהוגשו ביום 4.1.06. צר לי, אך אין בנימוקי הבקשה כדי לבצר מקום לערעור בגלגול שלישי במקרה דנן. הנושא תחום כליל במחלוקת הצדדים, ואין בו שאלה משפטית או ציבורית רחבה יותר אשר בשכמותה תישקל רשות ערעור בגלגול שלישי. כדי לא להכביר בהוצאות לא נתבקשה תשובה. המבקש מצביע על תחושת עוול, ואכן יתכן כי הוא חש כך לשיטתו. ואולם, היה לו יומו פעמיים, הן בדיון בפני הרשמת הנכבדה בבית משפט השלום והן בפני בית המשפט המחוזי, המציין "בערעור חזר בפנינו המערער על טענותיו בהרחבה רבה...". הן בית משפט השלום והן בית המשפט המחוזי ציינו, כי אין דחייתה של ההתנגדות מונעת מן המערער לתבוע את "הצד הקרוב". יתכן שהנסתר במערכת היחסים בין הצדדים השונים מרובה על הגלוי, אך אין לו לבית המשפט אלא מה שעיניו רואות, ולא מצאתי עילה להתערבותו של בית משפט זה.
ד.
לפיכך לא אוכל להיעתר לבקשה, וממילא גם לא לבקשה לעיכוב ביצוע.
ניתנה
היום, ה' בטבת תשס"ו (5.1.06).
ש ו פ ט