פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
1605/03
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המבקשת:
זיסו חברה לבניין ופיתוח בע"מ
נ ג ד
המשיבה:
דומר לבניין ופיתוח בע"מ
בקשה, מטעם המשיבה, לפי סעיף 6
לפקודת בזיון בית המשפט מיום 14.4.03
בשם המבקשת: עו"ד דר' אבי וינרוט;
עו"ד יצחק רז;
עו"ד
ארי הר זהב
בשם המשיבה: עו"ד שלמה זינגר
החלטה
בהחלטת בית-משפט זה בבקשת רשות הערעור, בוטלו שני הצווים הזמניים, אשר יצאו מלפני בית-המשפט המחוזי, לפיהם על המבקשת (להלן: המזמין) – ראשית, להימנע מסילוק ידה של המשיבה (להלן: הקבלן) מאתר הבנייה; שנית, להימנע מלעשות שימוש בציוד הקבלן המצוי באתר.
או-אז הוגשה הבקשה שבפניי, לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט (להלן: הפקודה), בגדרה טען הקבלן, כי המזמין מונע בעדו להוציא את הציוד השייך לו מאתר הבנייה. מנגד, העלה המזמין טענות חוזיות שלפיהן קיימת לו זכות לסלק את ידי הקבלן מאתר הבנייה, ולהוסיף להשתמש בציוד של הקבלן, כאשר שווי השימוש בציוד יוסדר במסגרת ההתחשבנות הסופית.
אכן, בהתנהגותו של המזמין הפר הוא את ההחלטה האמורה. ברם, נראה כי ההחלטה לא הובנה כראוי. משכך, אבהיר כי בהחלטה האמורה בוטלו שני הצווים של בית-המשפט המחוזי, שקשורים זה בזה, במובן זה שבית-משפט זה קבע כי למזמין קיימת זכות חוזית לסלק את ידי הקבלן מאתר הבנייה, ויחד-עם-זאת הורה לקבלן לפנות את הציוד השייך לו מאתר הבנייה, תוך שבעה ימים. בכך נעשה האיזון הראוי בין האינטרסים של הצדדים. לפיכך, אינני רואה מקום לעשות שימוש בפקודה.
אשר-על-כן, אני שבה ומורה לקבלן לפנות את הציוד השייך לו תוך שבעה ימים מיום ההמצאה.
הבקשה נדחית איפוא.
ניתנה היום, י"ט באייר תשס"ג
(21.5.03).
ש
ו פ ט ת