פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 162/04
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
המבקשת:
סי.פי.אס עגורנים ומיכון בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. רענן קליר,
עו"ד - כונס נכסים
2. בנק לאומי לישראל בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בת"א-יפו מיום 11.11.03
בבש"א 20092/03 שניתנה על ידי כבוד השופטת ד' קרת-מאיר
בשם המבקשת: עו"ד שחר הררי
בשם המשיב 1: בעצמו
בשם המשיב 2: עו"ד אילן שמעוני
החלטה
1.ביום 18.9.03 מונה המשיב 1 ככונס נכסים זמני לנכסי חברת סי. פי. אס עגורנים ומיכון בע"מ (להלן – החברה), מכוח אגרת חוב לזכותו של בנק הפועלים לישראל בע"מ. ביום 10.10.03 מונה המשיב 1 לכונס נכסים קבוע. המשיב 1 הגיש בקשה דחופה, במעמד צד אחד, למתן הוראות בענין מסירת נכסי החברה, לרבות שיקים, המוחזקים לטענתו בידי המשיב 2, בנק לאומי לישראל בע"מ. לטענת המבקשת, ערבה היא אישית לחשבון החברה המתנהל אצל המשיב 2. ביום 3.11.03 הגישה המבקשת בקשה (בש"א 20092/03) להצטרף כמשיבה בהליך בו פתח המשיב 1 כאמור. לטענת המבקשת, בקשת המשיב 1 רצופה אי דיוקים עובדתיים, ואם תתקבל הבקשה, תחוייב המבקשת, לטענתה, בתשלום של כ-400,000 ש"ח למשיב 2. אליבא דמבקשת, בפיה טענות עובדתיות ומשפטיות מהותיות לפיהן אין למשיב 1 זכות הגוברת על זכויות המשיב 2 בשטרות המופקדים בחשבון אצלו או בשיקים שנוכו על ידינו. על כן, כך נטען, ראוי לתת לצד הנפגע האמיתי - המבקשת - להשמיע עמדתו. ביום 11.11.03 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי, כי אין לברר את טענות המבקשת בהליך של מתן הוראות בין המשיב 1 לבין המשיב 2, אלא בהליך נפרד. החלטה זו היא נשוא הבקשה לרשות ערעור שלפניי.
2.דין הבקשה לרשות ערעור להידחות. הן בבקשתה שהוגשה לבית המשפט המחוזי והן בבקשתה לפניי, חוזרת המבקשת וגורסת כי בפיה "טענות עובדתיות ומשפטיות מהותיות ובעלות משקל" המלמדות לטענתה על כך שלמשיב 1 אין זכות הגוברת על זכויות המשיב 2 בשיקים ובשטרות המופקדים אצל המשיב 2. ואולם, אף תחת הכותרת "טענותיה המהותיות של המבקשת" לא מצאתי טעם מהותי המפורט די צורכו, המצדיק את התערבות בית משפט זה בהחלטת בית המשפט המחוזי. זאת, גם אם אניח לטובת המבקשת כי עשויה היא להיפגע כתוצאה מבקשת המשיב 1 למתן הוראות. אם אכן מצויות בפי המבקשת טענות ממשיות נגד בנק הפועלים לישראל בע"מ ונגד המשיב 1 אשר מונה ככונס נכסים לבקשתו, פתוחה הדרך בפני המבקשת לפעול לבירורן בהליך נפרד, כפי שקבע בית המשפט קמא.
הבקשה לרשות ערעור נדחית. המבקשת תישא בשכר טרחת עורך דין לזכות המשיב 1 בסכום של 10,000 ש"ח.
ניתנה היום, כ"ב בניסן תשס"ד
(13.4.04).
ש
ו פ ט