רע"א 1629/08 אברהם מרדכי טונדבסקי ואח' נ. בנק דיסקונט לישראל בע"מ

1.

המבקשים הגישו תביעה לבית משפט השלום בירושלים נגד המשיב (להלן: הבנק ) בטענה שהעמיד להם אשראי בתנאים גרועים לצורך קניית מגרשים ובניית בתים בירושלים. הבנק הגיש בקשה לחייב את המבקשים להשיב על שאלון ששלח אליהם באופן אישי. המבקשים טענו כי מיופה כוחם ייצג אותם מול הבנק ולפיכך הוא זה הבקי בכל העניינים עליהם נסב השאלון. משכך ביקשו כי הם לא יחויבו לענות באופן אישי על השאלון.

2.

בית משפט השלום (כב' השופט א' רובין) קיבל את בקשת הבנק וחייב את המבקשים להשיב באופן אישי על השאלון. בית המשפט קבע כי הכלל בהתאם לתקנה 105 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקסד"א ) הינו כי בעל דין הוא זה שצריך להשיב על השאלון. באשר לבקיאותם של המבקשים בעניינם הקשורים לתביעה קבע בית המשפט כי אין בכך כדי לפטור אותם מלענות לשאלון, אם כי הם רשאים כמובן להשיב בעניינים מסוימים כי הם אינם בקיאים או כי הם מאמצים את תשובת מיופה הכוח לשאלון שנשלח אליו.

3.

בקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי המבקשים לבית המשפט המחוזי בירושלים נדחתה אף היא. בית המשפט (כב' השופט מ' סובל) קבע כי תכליתו של השאלון היא, בין היתר, הצלת הודאות מהיריב וקבלת מידע העשוי להועיל לצד השואל להוכחת טענותיו. ביחסי שליחות יכולה להיות לכך חשיבות רבה לצד הנתבע. עוד קבע בית המשפט כי חלק מהשאלות מתייחסות באופן אישי למבקשים ולמגעים עם מיופה כוחם. לבסוף ציין בית המשפט כי גישתם של המבקשים לפיה הם לא מעוניינים להיות מעורבים בהליך המשפטי אינה מבטיחה כי מי מהם לא יידרש ליטול חלק בהליך אפילו עד כדי מתן עדות.

4.

מכאן הבקשה שבפני. המבקשים טוענים כי הבקשה מעוררת שאלה משפטית שעניינה האם יכול בעל דין, אשר ניהל פרויקט בניה מול מיופה כוח ופעל מולו בלבד מבלי אפילו לפגוש את שולחיו, לדרוש לראשונה "לפגוש" את התובעים על ידי שימוש במכשיר דיוני של מענה לשאלון. המבקשים מדגישים כי הם הצהירו שלא יגישו במסגרת התביעה תצהירים, לא יהיו עדים וכי כל הפעולות בתביעה יבוצעו על ידי מיופה הכוח בלבד.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית החורגת מעניינם של הצדדים להכרעה בה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). מדובר בשאלה הנוגעת לעניינים של סדרי דין, בהם הנטיה ליתן רשות ערעור הינה אף יותר נמוכה (רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד נ' מדינת ישראל , פ"ד מד(2), 206 (1990)).

6.

אעיר כי אף לגופו של עניין לא מצאתי פגם בשיקול דעתן של הערכאות דלמטה. המבקשים הינם התובעים ושולחיו של מיופה הכוח. בשל כך יתכן וישנן שאלות הרלבנטיות לדיון בתביעה. כפי שציין בית משפט קמא אם ישנה שאלה שהמבקשים אינם בקיאים בה, הם יכולים לכתוב זאת בשאלון. כאמור, קבע בית המשפט כי השאלון כולל אף שאלות הנוגעות אישית למבקשים ולפיכך אין לומר כי אין הם בקיאים בהן. לא ראיתי כיצד יש בשאלונים אלו כדי להכביד על התביעה ועל המבקשים באופן שיוביל למסקנה כי כל מטרת השאלון הינה להקשות ולהערים מכשולים על ידי הבנק. עוד טוענים המבקשים כי מטרתו של השאלון הינו לחסוך בהבאת עדים, ומאחר שהמבקשים הצהירו כי לא יעידו אין בשאלון כל טעם. אף טענה זו דינה להידחות. ראשית, כפי שמציינים המבקשים עצמם, לשאלון יש מטרות נוספות כגון קבלת מידע שיסייע בהוכחת טענות היריב והשגת הודאות מהיריב. שנית, יש לזכור כי יתכן והבנק יהיה מעוניין לזמן את המבקשים לעדות, והמענה על השאלון יוכל לחסוך זאת ובכך דווקא לייעל את הדיון ולהקל על המבקשים.

אשר על כן הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה אין צו להוצאות.