רע"א 1643/11 רפי שפירא ובנו בע"מ נ. י. עמית מערכות בע"מ

1.

ביום 20.1.2011 נתן בית המשפט המחוזי מרכז (כבוד השופט ש' מנהיים) החלטה לגבי בקשה של המשיבה בעניין שאלון וגילוי מסמכים. בגדרה של ההחלטה חוייבה המבקשת, בין היתר, לגלות את דוחותיה הכספיים, וזאת תוך 30 ימים. ההחלטה הומצאה לבא כוחה של המבקשת ביום 23.1.2011. ביום 21.2.2011 הגישה המבקשת בקשה לעיון חוזר בהחלטה, וזאת לעניין החיוב בגילוי הדוחות הכספיים. בקשתה נדחתה ביום הגשתה. בבקשה דנא למתן רשות ערעור, שהוגשה ביום 1.3.2011, משיגה המבקשת על ההחלטה מיום 21.2.2011.

ביום 10.3.2011 עתרה המבקשת, במסגרתה של בקשת רשות הערעור, לעיכוב ביצוע של החיוב לגלות את הדוחות הכספיים. בקשה זו הוגשה לאחר שבית המשפט המחוזי (כבוד השופט ר' אמיר) דחה ביום 8.3.2011 בקשה לעיכוב ביצוע שהובאה בפניו וחייב את המבקשת לגלות את המסמכים הנזכרים תוך שבוע ימים. ביום 13.3.2011 נתתי על פי צד אחד צו שהיתלה את החיוב לגלות את הדוחות הכספיים. כמו כן, ביקשתי כי המשיבה תשיב לבקשה לעיכוב ביצוע. עתה מונחת בפניי אף תשובתה של המשיבה לבקשה לעיכוב ביצוע.

2.

דינה של בקשת רשות הערעור להידחות, וממילא זה גורלה של הבקשה לעיכוב ביצוע.

3.

ההחלטה לחייב גילוי המסמכים ניתנה עוד ביום 20.1.2011 והומצאה שלושה ימים לאחר מכן. למבקשת עמדו שלושים ימים לשם הגשתה של בקשת רשות ערעור. המבקשת לא הגישה בקשת רשות ערעור, ותחת זאת פנתה לערכאה הדיונית ביום 21.2.2011 בבקשה לעיון חוזר. גם אם היה מקום במקרה זה להגיש בקשה לעיון חוזר, הרי לא היה מקום לחכות כמעט 30 ימים עד להגשתה של הבקשה. כזכור, בית המשפט המחוזי קצב 30 ימים למבקשת לגילוי המסמכים.

והעיקר, לא ניתן להביא להארכה למעשה של המועד להגשת בקשת רשות ערעור על דרך הגשתה של בקשה לעיון חוזר. אילו הוגשה הבקשה לעיון חוזר תוך ימים ספורים לאחר המצאתה של ההחלטה מיום 20.1.2011, ובהנחה שההחלטה הייתה ניתנת ביום הגשתה (כפי שאכן נעשה) או תוך ימים ספורים, היה באפשרותה של המבקשת להשיג במועד על שתי ההחלטות. משהדבר לא נעשה, אין למבקשת להלין אלא על עצמה.

4.

בקשת רשות הערעור נדחית איפוא, וזה דינה של הבקשה לעיכוב ביצוע.

המבקשת תישא בשכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח.