רע"א 1643/14 עאדל חמדאן נ. ענת פרץ

1.

מונחות לפני בקשה לעיכוב ביצוע ובקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (ע"א 6989-09-13, כב' השופט א' אברהם ), אשר דחה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בנצרת (ת"א 9685-05-09, כב' השופטת ע' הוד ), שדחה את תביעת המבקש לביצוע שטר.

2.

המבקש מחזיק בצ'ק של המשיבה על סך 215,000 ₪. המשיבה ביטלה את הצ'ק. בשל כך הגיש המבקש תביעה לביצוע השטר. המשיבה התנגדה, בטענה כי הצ'ק נמסר לביטחון בלבד. בית משפט השלום קיבל את עיקרי גרסתה העובדתית של המשיבה, לפיה הצ'ק נמסר לביטחון בלבד. לנוכח זאת נדחתה התביעה לביצוע השטר, ובית המשפט הורה על הפסקת הליכי ההוצאה לפועל. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי – נדחה. הובהר כי הכרעת בית משפט השלום התבססה במידה רבה על קביעות עובדתיות, ואין מקום להפוך קביעות אלו במקרה דנא.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי. נטען בעיקר כי הממצאים העובדתיים אינם תומכים בקו ההגנה של המשיבה – דהיינו שהצ'ק נמסר לביטחון, ושתניית הביטחון לא התקיימה. כמו כן נטען כי דחיית הערעור בבית המשפט המחוזי לא נומקה כדבעי. יחד עם בקשת רשות הערעור הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

3.

עיינתי בחומר. עולה ממנו כי, לאחר שמיעת עדויות ובחינת הראיות, העדיף בית משפט השלום את גרסת המשיבה על פני גרסת המבקש. בפסק דינו של בית המשפט השלום נקבע כי המשיבה מסרה לבעלה צ'ק פתוח וחתום על ידה, לביטחון בלבד. הבעל מסר את הצ'ק הפתוח לאביו של המבקש, עימו היו לו קשרים עסקיים. בהמשך פגה המטרה שבשלה נמסר הצ'ק לביטחון. אביו של המבקש לא השיב את הצ'ק, תוך שהוא יוצר מצג שווא כאילו הצ'ק הושמד. על רקע זה ביטלה המשיבה את הצ'ק. כשנתיים לאחר הביטול מילא אביו של המבקש על דעת עצמו את פרטי הצ'ק, לרבות סכום הכסף והתאריך, ורשם את הצ'ק לטובת בנו – הוא המבקש.

כפי שציין בית המשפט המחוזי - אלו הן עיקרי הקביעות העובדתיות, ומהן נגזרת המסקנה המשפטית לטובת המשיבה. לא מצאתי בחומר שלפניי עילה להתערב בממצאים עובדתיים אלו, אשר התבססו כאמור על ניתוח מדוקדק של החומר הראייתי והתרשמות בלתי אמצעית מן העדים, ואף לא במסקנה המשפטית המתבקשת מהן. יוזכר גם כי עסקינן בבקשת רשות ערעור בגלגול שלישי, ובראייה זו מסופקני האם הבקשה שלפניי מעלה שאלה בעלת חשיבות ציבורית או כללית.

לנוכח האמור, בקשת רשות הערעור נדחית. משהגעתי לתוצאה זו, על נימוקיה, אף הבקשה לעיכוב ביצוע – נדחית. אין צו להוצאות.