רע"א 1645/97 אישי ישיר חברה לביטוח (1996) בע"מ נ. לשכת סוכני הביטוח בישרא

לאחר עיון בהחלטה בבקשה ובתגובה לה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

השופטת המלומדת ש. סירוטה, נתנה דעתה לכל השיקולים הרלבנטיים לענין צו המניעה הזמני שנתנה, שקלה נכונה את הנתונים העובדתיים והמשפטיים והסיקה מהן את המסקנות שאינן מצדיקות התערבות בהחלטה.

נתתי דעתי לכך שיש מידה גדולה של זהות בין הסעד הזמני המבוקש לבין הסעד הסופי שבתביעה. אף על פי כן, מוצאת אני שהיה מקום לתיתו.

לכאורה יש בשימוש במילה "סוכן" משום הטעיית הציבור. המשיבה היא בבחינת מי שרוצה לאחוז בחבל בשני קצותיו וליהנות משני עולמות. היא מנסה ליצור רושם כי היא פועלת באמצעות סוכנים אישיים, המטפלים טיפול אישי בלקוחות ומעניקים לו שירות אישי ועם זאת הביטוח הוא ביטוח ישיר, ללא תווך סוכן דבר החוסך ללקוח כסף רב.

המבקשת טוענת כי השקיעה כספים רבים בפרסום והצו יגרום לה נזק. אולם אין לה להלין על כך אלא על עצמה.

בשלב זה נראה לי, שטוב תעשה המבקשת אם תמצא דרך להחליף את הביטוי "סוכן" שבפרסומיה בביטוי אחר כלשהו, ללא צורך בהתדיינויות נוספות.

על כל פנים, המצב בעקבות הצו איננו בלתי הפיך. אם בסופו של דבר תזכה המבקשת בתביעה שהוגשה נגדה, תוכל לחזור ולהשתמש בביטוי "סוכן".

הבקשה נדחית. המבקשת תשלם למשיבה הוצאות בסך 10,000 ש"ח.

לאור הזמן שחלף עד כה, ניתנת בזה למבקשת ארכה לשנות את כל פרסומיה בהתאם לצו, עד ליום 30.5.97.