פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 166/06
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
המבקשות:
1. י.א. בר
עוז חברה לבניין בע"מ
2. מנורה חברה לביטוח בע"מ
נ ג ד
המשיב:
יוסף פילאס
בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 30.11.05 בע"א 1462/04 שניתן על-ידי כבוד השופטים ה'
גרסטל, ע' פוגלמן וא' ש' שילה
בשם המבקשות: עו"ד דוד
קולק
בשם המשיב: עו"ד תפארת
דמתי קולה
החלטה
המשיב, פועל בניין, נפגע במהלך עבודתו אצל המבקשת 1. הוא הגיש תביעה נגד המבקשת 1 וכן נגד החברה המבטחת – היא המבקשת 2. בית משפט השלום דחה את התביעה, בקבעו כי המשיב לא הניח תשתית ראייתית מספקת. בית המשפט המחוזי הגיע למסקנה שונה, בסברו כי הראיות שהוצגו בפני הערכאה המבררת מבססות את קיומו של קשר סיבתי בין רשלנות המבקשת לבין פגיעתו של המשיב. בית המשפט המחוזי הסתמך בהקשר זה על תצהירו של המשיב, שבא-כוח המבקשת ראה לנכון שלא לחקרו עליו. כמו-כן מצא בית המשפט תמיכה לעדות המשיב בדבריו של עד הגנה, שהיה מנהל עבודה אצל המבקשת. בית המשפט המחוזי הטיל אפוא אחריות על המבקשת לנזקי המשיב, והחזיר את הדיון לבית משפט השלום לצורך בירור שאלת גובה הנזק.
על פסק-דין זה משיגות המבקשות בפני. דין בקשתן להידחות. המבקשות סבורות כי הבקשה מגלה שאלה בעלת חשיבות משפטית עקרונית וכללית, שכן היא מעוררת את סוגיית "תפקודה של ערכאת הערעור כערכאת ערעור וגבולות סמכותה". המבקשות סבורות כי היה על ערכאת הערעור "לרסן עצמה מלכפות נורמות של צדק במקום לשמור על המשפט". שאלות אלה, ואחרות שאותן מעלות המבקשות, אינן מקימות בנסיבות המקרה עילה לדיון ב"גלגול שלישי". מדובר בעניין שנדון בשתי ערכאות, ואין כאן אלא מסקנה שונה של כל אחת מערכאות אלה לגבי התוצאה הנובעת מהתשתית הראייתית שהובאה. יצוין עוד כי טרם נתבררה שאלת גובה הנזק, וגם מטעם זה אין מקום למתן רשות ערעור במקרה זה.
הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה – אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ב בשבט התשס"ו
(20.2.06).
ש
ו פ ט