רע"א 1680/08 גמיל מחמד פארס נבואני נ. עלי מחמד םארס נבואני

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ב' בר-זיו ), בגדרה נתקבלו שתי בקשות של המשיב 1 לביטול פסקי דין בשני תיקי הסדר בכפר ג'וליס, שניתנו בהיעדר המשיב 1 (תיק הסדר 59/ג'וליס, מתאריך 4.9.81, ותיק הסדר 768/גוליס, מתאריך 18.10.83). בבקשה הראשונה (בש"א 17067/06) טען המשיב 1 כי נפל פגם בהזמנתו לדיון בגדרו ניתן פסק דין לחובתו, עניין המחייב את ביטול פסק הדין מחמת הצדק. בבקשה השניה (בש"א 17068/06) טען המשיב 1 כי הוא ביקש את דחיית מועד הדיון שהיה קבוע בתיק ההסדר, בהסכמת המבקש, מחמת פטירתו של אביו, וכי לא היה יכול לצפות שבקשה זו תידחה. כן טען המבקש כי יש לו טענות טובות לזכויות בקרקעות נשוא הבקשות.

בית המשפט המחוזי הנכבד קיבל את שתי הבקשות וביטל את פסקי הדין בקובעו כי זכויות קניין קודמות לסדרי הדין, וכי זכויותיו של המבקש דכאן לא תקופחנה כאשר יתקיים דיון לגופו של ענין במחלוקת. מכאן בקשת רשות הערעור.

2.

אציין כי לגוף הדברים, ולכאורה בלבד, לא התרשמתי מטענות המשיב 1, ובעיקר מהיעדרם של הסברים משכנעים כיצד למד המשיב 1 על פסקי הדין אותם הוא ביקש לבטל, רק כחצי יובל מנתינתם, כאשר למצער לגבי אחד ההליכים אין חולק כי הוא היה ער לעצם קיומם (אף אם לא לפסק הדין עצמו). כן אציין כי זכויות הקניין של המשיב 1 אינן קודמות, לעת הזו, לזכויות הקניין של המבקש.

עם זאת, עסקינן בשלב זה בבקשה למתן רשות ערעור . המבקש תקף את החלטת בית המשפט המחוזי הנכבד לגופה, אך לא הציג כל נימוק שיצדיק מתן רשות הערעור על ההחלטה כבר בשלב זה. המדובר בהחלטת ביניים הניתנת לביקורת ערעורית במסגרת ערעור בזכות על פסק הדין הסופי שיינתן בידי בית המשפט המחוזי (כפי שמציין המשיב 1 עצמו), ואשר אין בה כדי להשפיע על זכויות הצדדים באופן בלתי הפיך. כן יובהר כי במקרה דנן בירור התובענה לגופו אינו נראה כסבוך, וכפי שציין בית המשפט קמא הנכבד – יש בבירור כדי להבטיח את זכויותיהם הקנייניות של הצדדים, ולא לקפחן. לפיכך, וככל שפסק הדין הסופי לא ייתר את הצורך בערעור על החלטת הביניים נשוא בקשת רשות הערעור, יוכל המבקש לערער באותו מועד אף על החלטה זו.

3.

לאור האמור – הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. בנסיבות העניין – לא מצאתי לתת צו להוצאות.