פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
1698/17
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1.
פלוני
2. קרנית הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
3. פלוני
בקשת רשות ערעור על פסק
דינו של בית המשפט המחוזי נצרת בתיק עא 057943-11-16 שניתן ביום 31.01.2017 על
ידי כבוד השופטים ז' הווארי, א' קולה וד' צרפתי
בשם המבקש:
עו"ד חוסיין אבו חוסיין
החלטה
1.מוחמד טאהא ז"ל, בנו של המבקש, נהרג בתאונת דרכים בגיל 16 וחצי. הנהג הפוגע לא היה מבוטח וכיום אין מחלוקת כי החבות מוטלת על קרנית, אך גם על הנהג הפוגע ועל בעל הרכב, שהתיר לו להשתמש ברכב. ביום 20.10.2016, ניתן בבית משפט השלום בבית שאן (כב' השופטת א' רבהון ) פסק דין חלקי לעניין הנזק. לזכות התובע נפסקו פיצויים בסך 915,000 ₪ בתוספת שכ"ט והחזר אגרה. במסגרת פסק הדין, חוש בו הפסדי ההשתכרות על פי ההלכה שנקבעה בע"א 10990/05 פינץ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ , פ"ד סא(1) 325, 339 (2006) (להלן: הלכת פינץ ), ובתוך כך נקבע כי המבקש לא זכאי לפיצוי נוסף בגין הפסדי פנסיה וקצבת זקנה. קביעה זו נתקפה בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטים ז' הווארי ;
א' קולה ; ד' צרפתי ). בפסק דין מיום 31.1.2017 דחה בית המשפט המחוזי את הערעור מכוח סמכותו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. בית המשפט המחוזי הוסיף וציין, כי פסקי הדין מהם ניסה המבקש ללמוד לעניינואינם רלוונטיים, בהיותו של המנוח קטין ובהיעדר נתונים אישיים ייחודיים המחריגים את המקרה דנא מתחולתה של הלכת פינץ .
2.בבקשה שלפניי חוזר המבקש על טענותיו לעניין הפסדי הפנסיה וקצבת הזקנה בתקופה שמיום פרישתו מעבודה עד אחרית חייו הצפויה אלמלא התאונה ("שנות גיל הזהב"). לטענתו, מאז ניתן פסק הדין בעניין פינץ , חלו התפתחויות שמשנות את המצב המשפטי, ובהן פסק הדין בע"א 9209/03 עזבון המנוח יניב ניסן ז"ל נ' הכשרת הישוב חב' לביטוח בע"מ (16.11.2008) (להלן: עניין ניסן ); כניסתו לתוקף של צו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957 (י"פ 6302) (להלן: צו ההרחבה ); ואופן חישוב הפסדי פנסיה כפי שנקבע בפסק הדין ת"א (מחוזי חי') 16951-04-10 ע.מ.מ. נ' ע.מ.ר (31.12.2013) (להלן: עניין
ע.מ.מ. ) (ערעור נדחה ב-ע"א 1103/14 פלוני נ' פלוני
(15.4.2015)).
3.דין הבקשה להידחות אף בלא צורך בתגובה.
בהלכת
פינץ נקבעו חזקות לעניין אופן הפיצוי בגין אבדן השתכרות עתידי של נפגע צעיר חסר תלויים. בין היתר נקבע כי בהיעדרן של "ראיות מיוחדות, ממשיות, הנוגעות למקרה הספציפי":
"תקומנה שלוש חזקות עובדתיות שתקבענה את שומת הפיצוי בעניינו של קטין: השכר הממוצע במשק, שיעור הפסד של 30% ותקופת השתכרות של 46 שנים. חישוב זה, המתמשך לאורך שנים רבות, משקלל את מכלול הנתונים המשתנים לאורך תוחלת חייו של אדם, כמו-גם את הנתונים המשתנים בין אדם לאדם: תקופת הכשרה לעבודה, תקופת עבודה עם הפסקות מסוימות, התקדמות בעבודה, צבירת חסכון לקראת יצירת קרן פנסיה, ועוד כיוצא באלה. התוצאה המתקבלת מציעה פיצוי הולם לכלל הפסדי ההשתכרות של קטין לרבות הפסדי הפנסיה . שומה זו יאה היא גם לגבי מי שאינו קטין אך בשל גילו או בשל סיבות אחרות, טרם נוצרה לו 'היסטוריה' אישית ותעסוקתית המאפשרת שומה אינדיבידואלית" ( שם , בעמ' 338-337; ההדגשה הראשונה במקור וההדגשה השניה נוספה).
ניתן לראות בבירור כי נוסחת החישוב שנקבעה בעניין פינץ
כוללת במפורש גם הפסדי פנסיה, ודומה כי שיעור החסכון של 30% הועמד על הצד הגבוה, בהתחשב בכך שמדובר בפיצוי כולל. השינוי במשק בעקבות צו ההרחבה הוביל לעדכון נוסחת החישוב בגין הפסדי פנסיה (כפי שנקבע בעניין ע.מ.מ. ), אך אין בכך כדי לשנות את מנגנון הפיצוי שנקבע בעניין פינץ . במקביל, בעניין ניסן
נפסק כי "אובדן קיצבת הזיקנה של ניזוק בשל עוולה הינו נזק בר פיצוי הן בגדר תביעתם של התלויים והן בגדר תביעת עיזבונו של ניזוק אשר נפטר כתוצאה ממעשה העוולה" ( שם , בפסקה 13). גם מכאן אין להסיק על שינוי בהלכת פינץ . בנוסף, יש לזכור כי במקרים שבהם ניתן פיצוי בגין קצבת זקנה, הוא כפוף להיוון ולקיזוז הסכומים שאותם הניזוק היה אמור להפריש כדי להיות זכאי לקצבה ( שם , בפסקה 15); ובית משפט השלום כבר ציין כי בנסיבותיו של קטין שנפטר, מדובר בסכום זניח.
4.אני ער לכך שבערכאות הנמוכות ניתן למצוא פסקי דין סותרים בסוגיות אלו (בין היתר: ת"א (מחוזי י-ם) 8102/06 לוי נ' מגדל חב' לביטוח , בפסקאות 15-14 (1.9.2009); ת"א (מחוזי חי') 900/00 עיזבון המנוח סלמאן היתם ז"ל נ' "נגה" חברה לביטוח בע"מ , בפסקה 5 (15.02.2009); ת"א (מחוזי י-ם) 2265/08 עזבון המנוח זהר דפן ז"ל נ' המאגר לביטוח חובה "הפול" בע"מ , בפסקאות 49-45 (20.1.2010); ת"א (מחוזי י-ם) 23685-11-10 עזבון המנוח דניאל קטיפיאן ז"ל נ' עמותת קרן התורה "אופקים" , בפסקה 29 (22.7.2012)). כאמור לעיל, בסופו של יום אני סבור כי מן הראוי לדבוק בהלכת פינץ , שאחד הרציונאלים העומדים בבסיסה הוא קידום ודאות ואחידות (ראו שם , בפסקה 11).
5.לסיכום, מנגנון הפיצוי שנקבע בהלכת פינץ
כולל גם התחשבות בזכויות סוציאליות, ובמצב הדברים הרגיל, אין מקום להוסיף פיצויים בגין קצבת זקנה או הפסדי פנסיה בתקופה שלאחר גיל פרישה.
הבקשה לרשות ערעור נדחית אפוא, ומשלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ה
באדר התשע"ז (23.3.2017).
ש
ו פ ט