החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 1698/20 יצחק אטיאס השקעות בע"מ נ. מי אשקלון תאגיד המים והביוב האזורי

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · רשות ערעור אזרחית על פסק דין של בית המשפט המחוזיבקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בע"א 39100-10-19

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בקשה לרשות ערעור על פסק דין מחוזי שדחה ערעור על פסק דין של בית משפט השלום, אשר דחה תביעת השבה נגד תאגיד מים וביוב באשקלון בשל גבייה שנמצאה כדין. בית המשפט העליון קבע כי הקביעות אינן מעוררות שאלה עקרונית ואינן דרושות למניעת עיוות דין, ולכן דחה את הבקשה.

העובדות

המבקשת הגישה תביעת השבה נגד תאגיד מים וביוב ונגד רשות ממשלתית לביוב בשל גבייה בשנים 2014-2015. בית משפט השלום קבע כי הגבייה נעשתה כדין מכוח חוקי העזר והוראת שעה. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור בהסתמך על תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתיר ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בערעור על פסק דין של בית משפט השלום בתביעת השבה של היטלי ביוב

הלכות

  1. 1

    בקשת רשות ערעור תידחה כאשר הקביעות בפסק הדין המחוזי אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים ואין צורך במתן רשות לשם מניעת עיוות דין

    ״וכי מתן רשות ערעור אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין״

מילות מפתח

  • רשות ערעור
  • השבה
  • גבייה
  • חוקי עזר
  • תאגיד המים
  • עיוות דין
  • שאלה משפטית עקרונית

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

1698/20

לפני:

כבוד השופט מ' מזוז

המבקשת:

יצחק אטיאס השקעות בע"מ

נ ג ד

המשיבות:

1. מי אשקלון תאגיד המים והביוב האזורי בע"מ

2. מדינת ישראל - הרשות הממשלתית מים

ולביוב

בקשת רשות ערעור על

פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (סג"נ

א' ואגו

והשופטים

ג' גדעון

ו

ג' לוין

)

בע"א 39100-10-19 מיום 5.2.2020.

בשם המבקשת:

עו"ד דרור שאול

החלטה

1.

בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (סגן הנשיאה

א' ואגו , והשופטים ג' גדעון ו- ג' לוין ) בע"א 39100-10-19 מיום 5.2.2020, במסגרתו נדחה ערעור המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום באשדוד מיום 26.8.2019 בת״א 64579-11-15.

2.

בפסק דין מפורט ומנומק דחה בית משפט השלום תביעת השבה שהגישה המבקשת נגד המשיבות, תאגיד המים והביוב של אשקלון (להלן: התאגיד ) והרשות הממשלתית לביוב, וזאת לאחר שנמצא כי הגבייה שביצע התאגיד בתקופה בין השנים 2014-2015 נעשתה כחוק ומכוח חוקי העזר התקפים ולפי הוראת השעה, אשר הורתה על המשך גביית של אותם היטלים גם לאחר חקיקת חוק תאגידי המים, תשס"א-2001. על כן נקבע כי מדובר בגבייה כדין, שלתאגיד לא היה כל שיקול דעת שלא לבצע נוכח חוק העזר העירוני של אשקלון.

3.

ערעור המבקשת לבית המשפט המחוזי נדחה בהסתמך על תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ), תוך שנקבע כי לא נפל כל פגם בקביעתו של בית משפט השלום ביחס לחוקיות הגבייה.

4.

לאחר עיון

בבקשה

ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 407א

לתקנות, כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור, וזאת לאחר שמצאתי

כי

הקביעות

בפסק דינו של בית המשפט המחוזי

אינן

מעוררות

שאלה משפטית

עקרונית

החורגת

מעניינם

של

הצדדים וכי מתן רשות

ערעור

אינו

דרוש

כדי

למנוע עיוות

דין.

5.

הבקשה נדחית אפוא.

ניתנה היום, כ"ח

בניסן התש"פ (22.4.2020).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עא 39100-10-19

הלכות

  1. 1בקשת רשות ערעור תידחה כאשר הקביעות בפסק הדין המחוזי אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים ואין צורך במתן רשות לשם מניעת עיוות דין