רע"א 1706/01 תהאני ח'אזם נ. שר הפנים

זוהי בקשה לפסיקת הוצאות בטענה שפניית העותרים לבית המשפט היא שגרמה לקבלת הבקשה שהגישו לאיחוד משפחות. המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי הטיפול בעניין לא נבע כתוצאה מהגשת העתירה.

לאחר שעיינתי בבקשה והתגובה החלטתי כי העותרים זכאים במקרה זה להוצאות משפט. שכן אף אם הבקשה טופלה על ידי המשיב, הרי לא נמצא מי שהביא את דבר הטיפול ותוצאותיו לידיעת העותרים, ובנסיבות אלו לא היתה כל תועלת בטיפול בעתירה. במה דברים אמורים? מתגובת המשיב ותיאור העובדות עולה כי אישורי גורמי הביטחון ניתנו כבר בחודש ספטמבר 2000, אולם לא נטען כי נמסרה לעותרים הודעה על כך. ההיפך מכך: המשיב מסביר כי לאחר שהתקבלו תגובות גורמי הביטחון החלו החגים, ו"כמו כן המשיבים לא פנו ללשכתנו להמשך טיפול". כך נמנע המשיב ממסירת הודעה לעותרים עד שבחודש נובמבר נעצר העותר בגין שהיה בישראל ללא אשרה. אילולא נעצר העותר, לא ניתן לדעת כמה זמן היה התיק נותר ממתין ללא טיפול נוסף ולא מתן הודעה לעותרים כי מבוקשם יינתן להם.

המסקנה היא כי המחדל שבהימנעות מהודעה לעותרים הוא שגרם עיכוב מתן האישור לאיחוד משפחות, ולהשתלשלות העניינים שבעקבותיו.

בנסיבות אלו החלטתי לחייב את המשיב בהוצאות העותרים בסכום של 2,500 ש"ח. הסכום ישולם תוך שלושים יום ממועד החלטה זו, ולאחר מכן יישא הצמדה וריבית כחוק עד תשלומו בפועל.