רע"א 1718/22פלוני נ. עמותת מאיר חזקיהו

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטים י' גריל , ע' חן-ברק ו- מ' דאוד ) בע"א 13183-11-21 מיום 24.1.2022, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בקריות (כב' השופט הבכיר ע' נווה ) בת"א 16375-11-16 מיום 22.7.2021.

1.

המבקש, יליד 2003, הגיש לבית משפט השלום תביעת נזקי גוף בגדרה טען, בין היתר, כי ביום 19.4.2014 הגיע למתחם ישיבת "מאור חזקיהו" המופעלת על ידי המשיבה, נכנס דרך השער הפתוח, ועלה על גג מבנה קרוואן המוצב במתחם באמצעות סולם שהיה במקום. המבקש טען כי נפל מהגג לאחר שלוחות הגג הרעועים קרסו והוא הוטח בחוזקה לקרקע, וכתוצאה מכך נפגע באופן קשה (להלן: התאונה ). משכך, טען כי למשיבה קמה אחריות בנזיקין.

2.

בית משפט השלום דחה את התביעה. נקבע כי המבקש לא הרים את הנטל להוכיח את נסיבות התאונה; כי העדויות ודו"ח הפעולה המשטרתי לא עולים בקנה אחד עם גרסתו; כי מחומר הראיות עולה שהמבקש ואחרים טיפסו על שער פנימי נעול במתחם וממנו אל מבנה בית הכנסת, וכי המבקש נפגע עת קפץ בין המבנים ונפל על יריעת בד ששימשה להצללה, כך שבנסיבות אלה אין המשיבה אחראית לנזקיו.

3.

המבקש מיאן להשלים עם פסק הדין והגיש ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור בציינו כי אין הצדקה להתערב בקביעותיו וממצאיו של בית משפט השלום, וכי פסק הדין מנומק ומעוגן היטב בתשתית הראייתית שהונחה לפניו. עוד נקבע כי אף אם חלה על המשיבה חובת זהירות מושגית כלפי המערער בהיותה המחזיקה במקרקעין, לא חלה עליה חובת זהירות קונקרטית בנסיבות העניין.

4.

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נסבה בקשת רשות הערעור שלפניי.

הבקשה אוחזת 14 עמודים, ובגדרה נטען, בין היתר, כי היה על בית המשפט להחיל את הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו"; לאמץ על דרך ההיקש את הרציונל שבבסיס סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ ) ולפסוק על פי עובדות וטענות שהתגלו בפני בית המשפט אף שלא נזכרו בכתבי הטענות; לאפשר למבקש להביא עד הזמה הגם שצריך היה לזמנו כעד תביעה; כי היה על המשיבה כמחזיקה במקרקעין, להביא ראיות שבשליטתה; וכי הערכאות קמא לא הטילו אחריות על המשיבה מהטעם שהיו מספר תחנות בהן עבר עד לנפילתו אך ככל שבכל תחנה או בחלקן הייתה התרשלות מצד המשיבה, אזי יש להטיל אחריות על המשיבה.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה ובפסקי הדין קמא, מצאתי כי דין הבקשה להידחות

מכוח תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה.

מדובר בבקשה "בגלגול שלישי" אשר עוסקת בעיקרה בעניינים עובדתיים מובהקים. הבקשה אינה מעוררת שאלות משפטיות או ציבוריות החורגות מענייננו של תיק זה. חרף ניסיון המבקש לשוות לבקשה אופי עקרוני החורג מעניינם של הצדדים, לא כך הדבר. קביעות בית משפט השלום תחומות לדל"ת אמותיו של המקרה דנן ומסורות לערכאה המבררת, כמי ששמעה את העדים והתרשמה באופן ישיר מהראיות שהונחו בפניה. כפי שציין בית המשפט המחוזי, אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאי עובדה ובקביעות מהימנות של הערכאה הדיונית, לא כל שכן ב"גלגול שלישי". המקרה שלפנינו אינו נמנה על המקרים החריגים המצדיקים סטייה מכלל זה.

6.

אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקש ישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 2,500 ₪.