פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
1738/01
בפני:
כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
המבקשים
:
1.
SAMEDAN MEDITERRANEN SEA
2.
דלק קידוחים שותפות מוגבלת
3.
אבנר נפט וגז שותפות מוגבלת
נגד
המשיבים
:
1.
מינהלת הגז הטבעי במשרד התשתיות הלאומיות
2.
שר התשתיות הלאומיות
3.
ממשלת ישראל
בקשת רשו
ת ערעור על החלטת בית
המשפט
המחוזי בתל-אביב-יפו מיום
1.2.01
בבש"א 30590/00 שניתנה
על-ידי
כבוד השופט א' טל
החלטה
1.המבקשות, שהינן תאגידים המתמחים בתחום חיפושי נפט וגז טבעי, הגישו לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו עתירה להורות על בטלותם של ההליכים לבחירת הגוף שיקים את המערכת הארצית להולכת גז טבעי, במסגרת המכרז שהוציאה מנהלת הגז הטבעי. במסגרת העתירה הוגשה הבקשה למתן סעד זמני של התליית הליכי המיון המוקדם והליכי המכרז שעניינם בחירת הגוף אשר יקים מערכת הולכה של גז טבעי בישראל. הבקשה שבפני היא, למתן רשות ערעור על החלטת בית משפט קמא לדחות את בקשת המבקשות לסעד זמני אשר יורה על התליית ההליכים עד לסיום הדיון בתובענה.
2.בית המשפט המחוזי דן בטענות המבקשות, ודחה את הבקשה. בהחלטתו נקבע, כי לא שוכנע שקיימים סיכויים רבים לכך, שעתירת המבקשות תתקבל, שכן לא מצא כי קיימים סיכויים טובים לכך שהמבקשות תצלחנה להוכיח מתן מונופול פסול למי שיזכה במכרז, ומשלא מצא בסיס לכאורה לטענת ההפליה בהליכי המיון המוקדם שהעלו המבקשות. כן קבע, כי המבקשות השהו את פנייתן לבית המשפט מעבר לנדרש, וכי מאזן הנוחות נוטה לרעת המבקשות, שכן זכויותיהן לא תפגענה אם ימשכו ההליכים נשוא הבקשה, בעוד עיכוב ההליכים עלול לגרום נזק לציבור. מטעמים אלה הורה על דחיית הבקשה לסעד זמני. על החלטה זו עותרות המבקשות למתן רשות ערעור.
3.בבקשה שבפני חוזרות המבקשות על טענותיהן בפני בית המשפט המחוזי. לטענתן, הליכי המיון המוקדם והמכרז בטלים, משלושה טעמים מרכזיים: האחד, הליך המכרז מכשיר מונופולין וקובע הסדרים ראשונים בשוק הגז הטבעי ללא חקיקה ראשית אשר תסמיך את המשיבים לכך. השני, המכרז מביא להפקעת קניין המבקשות (זכויותיהן לפי חוק הנפט) בהליך "עוקף בג"ץ". השלישי, נוכח הפלייתן של המבקשות בהליך המיון המוקדם. מבחינת שיקולי הנוחות נטען, כי אי מתן הצו עלול לסכל את מתן הסעד הסופי שהתבקש בתובענה, ומשום שבניגוד להצהרתם, התנהגות המשיבים מעידה על כך שאין דחיפות בפרסום המכרז.
4.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר שבפני לא מצאתי כי קיימת בנסיבות המקרה דנן עילה למתן רשות ערעור ולהתערבות בהחלטת בית משפט קמא. עניינה של ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור הנה בקשה לסעד זמני. כידוע, אין ערכאת הערעור נוטה בדרך כלל להתערב בשיקול דעתו של בית משפט שהכריע בבקשה לצו מניעה זמני (ראו: י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (בעריכת ד"ר ש' לוין, מהדורה שביעית), 620).
לא מצאתי כי שגגה יצאה מלפני בית המשפט המחוזי בשיקוליו בקביעותיו ובמסקנות שהסיק מהן.
אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקשות ישלמו למשיבים הוצאות בסכום של 25,000 ש"ח.
ניתנה היום, י"ד בסיוון תשס"א
(5.6.01).
ש
ו פ ט ת