רע"א 1743/15 מיחאיל מארון נ. כלל חברה לביטוח בע"מ

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ע' צ'רניאק ) בגדרו התקבלה בקשת רשות ערעור, ובעקבות כך התקבל ערעור שהגישה המשיבה על החלטת בית משפט השלום (כב' השופט י' גזית ) שלא לאפשר לה לכלול בראיות מטעמה חוות דעת רפואיות מסוימות בעניינו של המבקש.

1.

המבקש היה מעורב בתאונת דרכים שבעקבותיה הגיש שתי תביעות - האחת לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים ) והשנייה, לפי פוליסת ביטוח חיים שבה היה מבוטח בעת התאונה. כעולה מן הבקשה, במסגרת שתי התביעות הוגשו חוות דעת מומחים בעניינו של המבקש בתחומי האורטופדיה והאף-אוזן-גורן (להלן: א.א.ג ). בתביעה לפי חוק הפיצויים הוגשו חוות דעת מומחים מטעם בית משפט ואילו בתביעה לפי הפוליסה, הגישו הצדדים, כל אחד מטעמו, חוות דעת, אך בשל הפער ביניהן, הורה בית משפט השלום, בהסכמת הצדדים, על מינוי מומחים מטעמו - ד"ר גופמן בתחום האורטופדיה ופרופ' אופיר בתחום הא.א.ג. בחוות דעתו העמיד ד"ר גופמן את נכותו המשוכללת של המבקש בתחום האורטופדי על 19 אחוז, ובחוות הדעת של פרופ' אופיר הועמדה נכותו של המבקש בתחום הא.א.ג על 28 אחוז.

2.

בשלב מסוים הגישה המשיבה את ראיותיה, אשר בגדרן נכללו גם חוות דעת מומחים מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה והא.א.ג, אשר הוגשו במסגרת תביעת המבקש המתבררת לפי חוק הפיצויים, ואשר בהן נאמר כי למבקש לא נותרה נכות צמיתה בשני התחומים. המבקש התנגד לכך, והמשיבה השיבה להתנגדותו. בהחלטתו מיום 18.12.2014 קבע בית משפט השלום, כי לא היה מקום להגשת חוות דעת המומחים שהוגשו במסגרת התביעה לפי חוק הפיצויים:

"החלטת ביהמ"ש המורה על הגשת ראיות לרבות חוו"ד של מומחים כיוונה לחוות הדעת שהוגשו מטעם הצדדים או מונו מטעם ביהמ"ש בתיק זה בלבד. בהעדר רשות ביהמ"ש, שלא ניתנה, לא ניתן להגיש חוו"ד נוספות".

כלפי החלטה זו הגישה המשיבה לבית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור. בפסק דינו מיום 9.2.2014 קיבל בית המשפט את הבקשה, דן בה כבערעור וקיבל את הערעור באופן שהורה על ביטול החלטת בית משפט השלום מיום 18.12.2014 ועל דיון מחדש בהתנגדות המבקש להגשת חוות הדעת האמורות כראיה מטעם המשיבה. בית משפט קמא מצא כי החלטת בית משפט השלום "אינה מנומקת ואין בה התייחסות לטענות המבקשת בבר"ע [המשיבה כאן, צ.ז.] לרבות אלה שהעלה המשיב [המבקש כאן, צ.ז.] באריכות בתגובתו לבר"ע". נוכח האמור הורה בית משפט קמא על ביטול החלטת בית משפט השלום, על קיום דיון מחודש בסוגיה ועל קבלת החלטה חדשה, אשר לא תהיה "קשורה בתוצאת ההחלטה המבוטלת".

3.

כלפי פסק דינו של בית משפט קמא הגיש המבקש את הבקשה דנא, ובצדה בקשה לעיכוב ביצוע. בבקשה נטען, בין היתר, כי המשיבה העלתה בפני בית משפט קמא טענות חדשות אשר לא הועלו בתשובתה להתנגדות שהגיש המבקש לבית משפט השלום להגשת חוות הדעת שבמחלוקת. עוד נאמר, כי שגה בית משפט קמא משקיבל את ערעור המשיבה מן הטעם שהחלטת בית משפט השלום איננה מנומקת דיו, זאת מאחר שהמשיבה לא טענה לכך בהרחבה בבקשת רשות הערעור ומאחר שהחלטת בית משפט השלום, אף אם היא תמציתית, היא בהחלט מנומקת.

דיון והכרעה

4.

לאחר העיון באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף בלי שתתבקש תשובה, ומבלי שיש בכך הבעת דעה לגופה של החלטת בית המשפט המחוזי. כל שנקבע בפסק דינו של בית משפט קמא הוא, כי בית משפט השלום ישוב וידון בבקשת המשיבה לכלול בראיותיה את חוות הדעת שניתנו על-ידי המומחים מטעם בית המשפט בתובענה השניה, וזאת על מנת שתינתן לגביה החלטה מנומקת שתכלול התייחסות הן לטענות המשיבה, הן לטענות המבקש. מעבר לכך שהבקשה לא מעוררת כל שאלה ציבורית או עקרונית המצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי, וגם לא נטען אחרת בבקשה, הרי שכל שנקבע בפסק דינו של בית משפט קמא הוא, שהסוגיה תידון מחדש וכי תינתן לגביה החלטה מנומקת . גם אם נניח לצורך הדיון שבית המשפט המחוזי שגה (ואיני מחווה כל דעה בנדון), נקל להיווכח שפסק דינו של בית משפט קמא לא יצר מצב בלתי הפיך עבור המבקש ומכאן שאין מקום להתערבותו של בית משפט זה בפסק דינו של בית משפט קמא העוסק ב"החלטת ביניים" שאינה מסיימת את ההתדיינות בין הצדדים, אף לא בסוגיה המצומצמת של הגשת חוות הדעת שמקורן בהליך שנוהל בעילה שמקורה בחוק הפיצויים. לא כל שכן כשמדובר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי", שיש מקום להגישה רק כאשר מתעוררת בגדרה שאלה שלהכרעה בה יש השלכות אל מעבר לעניינם הפרטני של בעלי הדין.

סוף דבר, הבקשה נדחית. ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע. בנסיבות, לא ייעשה צו להוצאות, אף שעל פי ההלכות המושרשות והידועות של בית משפט זה לא היה כל מקום לבקש רשות ערעור ב"גלגול שלישי" במקרה כגון דא.