החלטהעליוןבית המשפט העליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 1746/02 גב' רבקה שטרן נ. גלזר צבי

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · עיכוב ביצוע פסק דין לפינוי מושכרבקשת רשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין על החלטת בית המשפט המחוזי שדחה בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין לפינוי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין לפינוי מושכר שנשכר לניהול עסק, לאחר שנטישת המושכר הוכחה. נקבע כי הנזק מהפינוי אינו בלתי הדיר ואין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי. המבקשת חויבה בהוצאות בסך 10,000 ש"ח.

העובדות

המבקשים חויבו בפסק דין של בית משפט השלום לפנות מושכר הכולל שני חדרים, נוחיות ומטבח. המושכר שימש לניהול עסק ולא למגורים, והפרת החוזה הייתה נטישת המושכר. בקשה לעיכוב ביצוע נדחתה בבית המשפט המחוזי בלא זימון הצדדים, והוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון הכוללת בקשה לעיכוב ביצוע.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על עיכוב ביצוע פסק דין לפינוי מושכר עד להכרעה בבקשת רשות הערעור?

הלכות

  1. 1

    בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין תידחה כאשר הנזק שייגרם מהפינוי אינו בלתי הדיר, בין היתר משום שההפרה שבגינה התקבלה התביעה הוכחה להנחת דעתו של בית המשפט.

    ״לפיכך, גם אם יבוצע הפינוי, כאשר לפי טענת המבקשת 1, בניגוד לקביעת בית-משפט השלום, היא עדיין מתגוררת בדירה, הנזק שייגרם איננו בלתי-הדיר.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • פינוי
  • מושכר
  • שכירות בלתי מוגנת
  • רשות ערעור
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בירושלים

רע"א

1746/02 - א'

בפני:

כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן

המבקשים

:

1.

גב' רבקה שטרן

2. עזבון המנוח ד"ר

שטרן מרדכי ז"ל

3. חב' שמרלן בע"מ

נגד

המשיבים

:

1.

גלזר צבי

2. ירושלמי גילה

3. גלזר דינה

בקשה

לעיכוב ביצוע במסגרת בקשת רשות ערעור

על

החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו

מיום

5.2.02 בע"א 3337/01, שניתנה על ידי

כבוד

סגן הנשיא י' גרוס

בשם

המבקשים: עו"ד מרים זפט

בשם

המשיבים: עו"ד משה הרצוג

החלטה

בית משפט השלום (כבוד השופט א' גולדין) חייב את המבקשים לפנות ולסלק ידם ממושכר הכולל 2 חדרים, נוחיות ומטבח. על פסק-הדין הוגש ערעור לבית-המשפט המחוזי. במסגרת הערעור הוגשה לבית-המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין. הבקשה נדחתה בלא זימון הצדדים, ונקבע כי "לאחר שקילת כל הנסיבות, אין הצדקה להיעתר לבקשת העיכוב, בכפוף לכך שהמשיבים ישכירו את המושכר בשכירות בלתי-מוגנת, כאמור בתגובתם". על כך הוגשה לבית-משפט זה בקשה לרשות ערעור, ובמסגרתה בקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין, כאשר למעשה יש זהות בין השתיים. העיכוב בוקש עד להכרעה בבקשת רשות הערעור.

כעולה מפסק-הדין, לא שמשה הדירה למגורים, אלא לניהול עסק, תחילה של המבקשת 1 ובעלה המנוח, ובהמשך של חברה. ההפרה שבגינה התקבלה התביעה של המשיבים היתה נטישת המושכר, שהוכחה להנחת דעתו של בית-משפט השלום. זאת ועוד, בית-המשפט כפף את המשיבים לחובה להשכיר את המושכר אך ורק בשכירות בלתי-מוגנת, כאמור בתגובתם. לפיכך, גם אם יבוצע הפינוי, כאשר לפי טענת המבקשת 1, בניגוד לקביעת בית-משפט השלום, היא עדיין מתגוררת בדירה, הנזק שייגרם איננו בלתי-הדיר. לפיכך אינני מוצאת להתערב בהחלטת בית-המשפט המחוזי שלא לעכב את ביצוע הפינוי.

הבקשה נדחית. המבקשת תשלם למשיבים הוצאות בסך 10,000 ש"ח.

המבקשת מתבקשת להודיע אם היא עומדת על בקשת רשות הערעור.

ניתנה היום, ח' בניסן תשס"ב (21.3.02).

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עא 3337/01

הלכות

  1. 1בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין תידחה כאשר הנזק שייגרם מהפינוי אינו בלתי הדיר, בין היתר משום שההפרה שבגינה התקבלה התביעה הוכחה להנחת דעתו של בית המשפט.