רע"א 1754/03 עמיחי טרייד בע"מ נ. שרש ערכות נוודים בע"מ

1.המבקשים והמשיבה התדיינו בבית המשפט המחוזי בתביעה כספית. במהלך הדיון בבית המשפט המחוזי, ניטלו, לטענת המשיבה, מוצגים מסוימים מתיק בית המשפט על-ידי בא-כוח המשיבה. זה האחרון העביר אותם למרשתו, וזו - כך נטען - השליכתם. כיוון שכך, פנו המבקשים לבית המשפט המחוזי בבקשה למתן צו המורה למשיבה "לשחזר" את המסמכים אותם השליכה. מלכתחילה, הוגשה הבקשה לבית המשפט הזה, כיוון שהמבקשים מערערים גם על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי, שניתן בינתיים. אלא שרשם בית המשפט הזה הפנה אותם לבית המשפט קמא. ואכן, המבקשים הגישו שם "בקשה למתן צו שחזור". בקשתם נדחתה. משכך, פנו בבקשה למתן רשות לערער על החלטה זו של בית המשפט המחוזי, והם סבורים כי טעה בית המשפט קמא כאשר קבע, כי אין עילה למתן צו המורה למשיבה לשחזר החומר שאבד.

2.המשיבה נתבקשה ליתן תשובה. בתגובתה היא מתרעמת על המבקשים, שלפי דעתה ממאנים להשלים עם החלטות בית המשפט. לגוף הדברים טוענת המשיבה כי היא נטלה את המוצגים לרשותה לפי דרישת בית המשפט. היא מאשרת כי חלק מהמוצגים חסרים, אך טוענת כי שחזרה ואתרה מקצת מן המוצגים וכי נבצר ממנה לשחזר את האחרים. לטענתה, רק המבקשים מסוגלים לעשות כן. מכל מקום, כך היא מציינת, ערכו שני הצדדים רשימות והציעו תיאורים של כל המסמכים והראיות, ובכך עשתה המשיבה לפחות ככל שהיה לאל ידה לעשות בעניין זה.

הצדדים ממשיכים להתנצח זה עם זה. המבקשים ביקשו רשות להגיש תגובה לתשובת המשיבה. רשות כזו אכן ניתנה להם, לא לפני שהמשיבה בעצמה הגישה תגובה לבקשה זו האחרונה, תוך שהיא טוענת כי נראה ש"הטינה אותה שומר בא-כוח המבקשים לבא-כוח המשיבה מעבירה אותו על דעתו".

כל אלה אינם מועילים לבירור ענייני של הסיטואציה שנוצרה. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים כולם, כפי שבאו לכלל ביטוי בטיעונים הכתובים שהגישו, וניסיתי לדלות את העובדות הרלבנטיות, נראה לי כי אין להוסיף על ההוראות שנתן כבוד הרשם, השופט ב' אוקון, בבית המשפט זה, בעת שדן לראשונה בבקשה. כבוד הרשם הסתמך על מכתב המשיבה, שמכוחו רשאים המבקשים לקבל לידם כל מסמך המצוי בידי המשיבה או בידי רשם הפטנטים (שהמחלוקת לא פסחה על משרדו). כבוד הרשם ציין שאם יש צורך בסיוע נוסף של בית המשפט, יכולים המבקשים לפנות בבקשה קונקרטית. זאת לא עשו, ונראה שמעבר לפועלם של שני הצדדים עד כה, לא ניתן אכן לסייע לידם. לפיכך אין עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי.

הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.