רע"א 1757/20 ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ נ. המוסד לביטוח לאומי

המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל ) משלם לראובן קצבת נכות מעבודה. ראובן נהרג בתאונת דרכים ועקב כך המל"ל משלם לשאריו סכום נמוך יותר מהסכום שהיה משלם לראובן אילולא נהרג. האם זכאי המל"ל לחזור בתביעת שיבוב על מבטחתו של המזיק, למרות שבעקבות מותו של ראובן-הניזוק לא נגרם לקופת המל"ל נזק כספי? זו השאלה שבפנינו.

העובדות הצריכות לעניין

1.

המבקשת ביטחה רכב שהיה מעורב בתאונת דרכים בה נפגע נהג הרכב (להלן: המנוח ) ונפטר מפצעיו. כתוצאה ממותו של המנוח שילם המל"ל לשארי המנוח מענק פטירה, מענק לימודים וקצבת שאירים, אותה ימשיך לשלם בהתאם לדין (להלן: הגמלאות ). עובר לתאונה וללא קשר אליה, המנוח קיבל מהמל"ל קצבת נכות מעבודה בסך 3,000 ₪ לחודש. לאחר מותו של המנוח, הפסיק המל"ל לשלם קצבה זו.

2.

תלוייו ויורשיו של המנוח הגישו נגד המבקשת תביעה מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: תביעת העיזבון ), שהסתיימה בהסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין. בסעיף 10 להסכם הפשרה צוין כי "הצדדים מצהירים שניהלו מו"מ ע"ב הצעת בית משפט וכי הסכום המשולם בהסכם זה הינו מעבר לניכויים קצבת שארים וללא ניכויי קרן פנסיה של הפניקס לאור הודעתה כי עפ"י תקנון הקרן לא תוגש תביעה בגין פנסיית השארים. התובעים מצהירים שאינם מקבלים פנסיה נוספת מעבר לזו של חברת הפניקס" (הדגשה הוספה – י"ע). בהתאם להסכם, שילמה המבקשת לעיזבון סך של 1,804,160 ₪ כולל שכר טרחת עו"ד ומע"מ.

3.

התביעה מושא הבקשה שבפנינו היא תביעת שיבוב שהגיש המל"ל נגד המבקשת בגין הגמלאות ששילם וישלם בעתיד לשארי המנוח, תביעה שהוגשה מכוח סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי או החוק ).

4.

פסק דינו של בית משפט השלום נדרש למספר סוגיות: גובה הנזק שנגרם לעיזבון; שאלת ניכוי סכום הפשרה ששולם במסגרת תביעת העיזבון מסך נזקי העיזבון; הטענה כי המבקשת מושתקת מלטעון נגד זכות השיבוב של המל"ל; והטענה כי למל"ל לא נגרם נזק ממותו של המנוח, והלכה למעשה למל"ל נוצר "חיסכון" משום שסכום התשלומים לשארי המנוח נמוך מקצבת הנכות מהעבודה ששולמה לו עובר לתאונה.

החשוב לענייננו הוא כי בית משפט השלום דחה את טענת החיסכון שהעלתה המבקשת. נקבע כי מקום בו עסקינן בתביעת שיבוב מכוח החוק, כשהתביעה היא תביעה "כספית" ובעל הזכות נדרש להוכיח את הסכום ששילם ולא את הנזק שאירע לו, הרי שאין מקום לערוך חישובים של רווח והפסד ביחס לתגמולים שהמל"ל משלם. חישוב נזקו של הנפגע נועד לוודא כי קיים הפרש לטובת המל"ל ביחס למלוא הגמלאות ולא רק לחלקן, ואין לקבל את הטענה כי נוצר למל"ל חיסכון המקנה זכות להפחית מהתגמולים בגינם הוא זכאי לשיבוב.

5.

ערעור שהגישה המבקשת על פסק הדין נדחה ברובו. בנקודה הרלוונטית לענייננו, נקבע על ידי בית המשפט המחוזי כי זכותו של המל"ל היא זכות כספית כמיטיב, שלא נבחנת על בסיס עיקרון השבת המצב לקדמותו ואין רלוונטיות לחיסכון שנוצר לכאורה למל"ל. עוד נקבע כי המבקשת ניכתה את הגמלאות במלואן מתביעת העיזבון, והקיזוז לו היא טוענת יביא למצב בו המזיק ישלם פחות מהנזק לו גרם בעוד שהמל"ל לא יקבל החזר על מלוא הגמלאות ששילם עקב הפגיעה. עוד נקבע כי משנוכו סך הגמלאות ומענק הפטירה, המבקשת מושתקת מלטעון שהמל"ל לא זכאי להחזר בגינם.

בקשת רשות הערעור

6.

מכאן הבקשה שבפנינו, המתמקדת בטענת החיסכון שהעלתה המבקשת בפני הערכאות קמא. לטענתה, השכל הישר ומושכלות יסוד בדיני נזיקין מחייבים את המסקנה כי תביעת שיבוב של המל"ל אפשרית רק כאשר נסב למל"ל נזק כלכלי. המבקשת הפנתה לפסק הדין ברע"א 207/11 קפלינסקי נ' מגדל (19.1.2012) (להלן: עניין קפלינסקי ) שם נקבע כי " לא נגרם למשלם הפנסיה חיסרון כיס עקב מותו של העובד ותשלום פנסיית השארים. זאת שכן במקביל, פטור משלם הפנסיה מן החובה לשלם פנסיית זקנה, שהיא בדרך-כלל גבוהה יותר ".

המבקשת הדגישה כי אינה כופרת בזכותו העקרונית של המל"ל לשיבוב אלא סבורה כי את חישוב גובה השיבוב יש לבצע לפי "מבחן כלכלי" שיבחן אם בכלל נגרם למל"ל נזק. לשיטתה של המבקשת, הערכאות קמא התעלמו מכך שגם בתביעת העיזבון, ביחסים שבין המזיק לניזוק, נעשה "מבחן כלכלי", במובן זה שהעיזבון פוצה על הנזק הכלכלי שנגרם כתוצאה מהתאונה, קרי, ההפרש בין הכנסות שהיו לפני התאונה ולאחריה. את אותו המבחן עותרת המבקשת להחיל בעניינו של המל"ל, הנכנס בנעלי הניזוק.

דיון והכרעה

7.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתשובה לה, ומכוח סמכותי לפי תקנה 410 ל תקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד-1984, החלטתי לדון בבקשה כבערעור, ולדחות את הערעור.

8.

בית משפט השלום קבע כי קצבת הנכות של המנוח נלקחה בחשבון כחלק מהכנסת המנוח לצורך חישוב נזקי העיזבון, וכי קצבת השארים ומענק הפטירה נוכו במלואם מהפיצוי. החלטתו זו התבססה הן על נוסח הסכם הפשרה לפיו הסכום ששולם הוא מעבר לניכויי קצבת שארים, הן על תחשיב הנזק שהגישה המערערת במסגרת תביעת העיזבון. אין אפוא מחלוקת כי קצבת השארים ומענק הפטירה נוכו בפועל במסגרת תביעת העיזבון.

9.

נוכח האמור, הטענה העקרונית שהעלתה המערערת דינה להידחות.

ראשית, משנהנתה המערערת מניכוי הגמלאות בתביעת העיזבון, אין להיעתר לבקשה שמשמעותה הותרת הסכומים שניכתה בכיסה, שהרי אז המערערת כמזיקה תשלם פחות מהנזק לו גרמה. לגישת המערערת יש להעדיף את התעשרותה שלה על פני "התעשרות" המל"ל. לא ראיתי טעם טוב לעשות כן (למשולש היחסים מזיק-ניזוק-מל"ל ראו ע"א 7453/12 אלחבאנין נ' אברהם , פ"ד סז(1) 519 (2014)).

שנית, ומזווית אחרת של הטיעון. משהכירה המערערת בתגמולי המל"ל לצורך הסכם הפשרה, כך שתגמולי קצבת השארים ומענק הפטירה נוכו מהנזק שנגרם לתלויים ולשארים של המנוח, הרי שהמערערת מושתקת מלטעון כנגד המל"ל. קשה להלום מצב בו ביד אחת יטען המזיק כי יש לנכות את תגמולי המל"ל על מנת שלא יווצר מצב שבו הוא משלם גם למל"ל וגם לניזוק, וביד השניה יטען המזיק כי הוא פטור מלשלם למל"ל.

ועיקרו של דבר. בבסיס הבקשה עומדת קונספציה מוטעית לפיה תביעת המל"ל שקולה לתביעתו של הניזוק. אכן, המל"ל נכנס לנעליו של הניזוק, אך זכות השיבוב של המל"ל היא ex lege , מכוח סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי הקובע כלהלן:

"היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין , או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים , תשל"ה-1975, רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי סעיף 343 לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה..."

"התעשרותו" כביכול של המל"ל היא על פי דין, כך שאין מדובר בהתעשרות שלא כדין. מכל מקום, לא בכדי סעיף 328 לחוק אינו מזכיר את המילה "נזק". תביעת השיבוב של המל"ל איננה בגדר תביעת נזיקין שעליה חל עקרון השבת המצב לקדמותו. בית המשפט המחוזי הדגים זאת בשני מצבים – כאשר הגמלאות שמשלם המל"ל עולות על הנזק שנגרם לניזוק או כאשר הפיצויים שלהם זכאי הניזוק מופחתים עקב קיומו של אשם תורם. בשני מצבים אלה, המל"ל לא זכאי לשיבוב על מלוא הסכומים ששולמו וישולמו על ידו.

מאחר שהרציונל הנזיקי של השבת המצב לקדמותו אינו עומד בבסיס השיבוב הסטטוטורי, אלא הרציונל של השבת סכומים ששולמו או ישולמו, ממילא אין לקזז או להביא בחשבון את "החיסכון" שנגרם לקופת המל"ל (במקרה דנן, נחסכו תגמולים ששולמו למנוח על פי פרק החוק שעניינו קצבאות נכות מעבודה, ומנגד, שולמו וישולמו תגמולים למשפחת המנוח על פי פרק החוק שעניינו קצבאות שארים). כל שנדרש מהמל"ל להראות הוא מה סכום הגמלאות ששולמו וישולמו על ידו, ולא את שיעור ה"רווח" או ה"הפסד" שנגרם לקופה הכללית של המל"ל עקב מותו של המנוח. המל"ל הוא גוף סוציאלי, והתכלית של הקצבאות, המענקים והתגמולים המשולמים על ידו היא סוציאלית.

10.

אף איני רואה להשליך על זכות השיבוב מכוח סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי, מאמרת האגב בעניין קפלינסקי . שם דובר בפנסיית זקנה ופנסיית שארים והנושא שעמד על הפרק היה כיצד לחשב את הפסדי האלמן, קרי, ביחסי מזיק-ניזוק ובהקשר של תיחום הפסדי השכר בתקרת שילוש השכר הממוצע במשק.

11.

סוף דבר, שדין הערעור להידחות. לאור התוצאה אליה הגעתי, איני נדרש לטענת המל"ל כי לא היה מקום להחיל את שנפסק בע"א 5884/08 כפר ויתקין מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית נ' המוסד לביטוח לאומי (26.8.2010) בנסיבות המקרה דנן.

המערערת תישא בהוצאות המשיב (המל"ל) בסך 5,000 ₪.