רע"א 1758/22ישראל שגיא סויסה נ. הממונה על חדלות פירעון

לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (השופטת ע' גולומוב ) ברחד"פ 4774-12-21 מיום 11.2.2022, בה התקבלה באופן חלקי בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשים על פסק דינו של בית משפט השלום בנצרת (השופטת ר' ג'באלי ) ברחד"פ 28650-08-21 מיום 2.11.2021.

1.

המבקשים הם בני זוג. ביום 6.5.2020 ניתנו בעניינם צווים לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: חוק חדלות פירעון ), לבקשתם. במסגרת הצווים הושתו על השניים תשלומים חודשיים לטובת נושיהם בסך של 1,800 ש"ח למבקש 1 (להלן: המבקש ) וסך של 1,100 ש"ח למבקשת 2 (להלן: המבקשת ). ביום 7.10.2020 הגישו המבקשים למשיב 1, הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (להלן: הממונה ), בקשות להפחתת צווי התשלומים החודשיים, בטענה כי המבקשת מצויה בשמירת הריון ובעקבות זאת נאלצה להפסיק את עבודתה; כי הם נדרשו להוציא הוצאות שונות לקראת הלידה; וכי הם יאלצו לעבור לדירה גדולה יותר באופן שיגדיל את שכר הדירה המשולם על ידם. בהחלטות מיום 4.2.2021 נדחתה בקשת המבקש והתקבלה באופן חלקי בקשת המבקשת, כך שצו התשלומים החודשי שהושת עליה הופחת לסך של 700 ש"ח החל מחודש אוקטובר 2020 ועד לחודש פברואר 2021. צוין כי ההפחתה נעשית לפנים משורת הדין על מנת להקל על התא המשפחתי, וזאת על אף שלא נמצאה עילה של ממש לעשות כן.

2.

ביום 16.7.2021 הגישו המבקשים בקשה נוספת להפחתת צווי התשלומים לסך של 400 ש"ח לכל היותר, בה טענו כי הצווים אינם תואמים את יכולתם הכלכלית ונוכח התרחבות המשפחה וגילם הצעיר של ילדיהם, גדלו הוצאותיהם באופן משמעותי. בקשה זו נדחתה על ידי הממונה ביום 4.8.2021 בקבעו כי המבקשים לא הצביעו על שינוי נסיבות מעבר לזה שכבר נטען בבקשותיהם הראשונות. על החלטה זו הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לבית משפט השלום, אשר התקבלה באופן חלקי. בפסק דינו קבע בית משפט השלום כי נוכח מסמכים שהוגשו על ידי המבקשים בנוגע למצבו הבריאותי של בנם התינוק וקיומן של הוצאות חריגות הנובעות מכך, יש מקום להפחית את צווי התשלומים לסך של 1,500 ש"ח למבקש ולסך של 900 ש"ח למבקשת החל מחודש נובמבר 2021. המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, וגם זו התקבלה באופן חלקי. נקבע כי אין עילה להתערבות בסכום החודשי שהושת על המבקשים לשלם כפי שקבע בית משפט השלום, אשר התבסס על גובה הוצאותיהם של המבקשים ועל אמות מידה שנקבעו על ידי הממונה תוך שקילת נסיבותיהם הפרטניות באופן ראוי. בצד זאת, נקבע כי בשים לב לכך שבקשת המבקשים לממונה הוגשה כבר בחודש יולי 2021, מן הראוי להחיל את צווי התשלומים המופחתים החל ממועד זה.

3.

מכאן הבקשה שלפנַי, בה טוענים המבקשים כי צווי התשלומים שנקבעו בעניינם בלתי סבירים בשים לב ליכולתם הכלכלית בפועל ועומדים בניגוד לאמות המידה שהוציא הממונה לצורך קביעת תשלומים חודשיים לחייבים. צווי תשלומים אלו הביאו ליצירת חוב פיגורים על ידי המבקשים, אשר בגינו הליך חדלות הפירעון כולו מצוי בסכנת ביטול. זאת בשל בקשת משיבה 2, הנאמנת שמונתה לנכסיהם (להלן: הנאמנת ), להסרת המחדלים ולביטול ההליכים בעניינם. אין להשלים עם מצב שבו הליכי חדלות הפירעון עשויים להתבטל רק בשל חוסר הסבירות של צווי התשלומים וללא כל הצדקה. המבקשים הדגישו כי בקשתם אינה נוגעת להכרעות עובדתיות של בתי המשפט קמא, שכן הכנסותיהם והוצאותיהם גלויות ומדווחות כסדרן, אלא לפרשנות המשפטית ולאופן החישוב הראוי של צווי התשלומים. לעמדתם, יש להיעתר לבקשתם הן לשם מניעת עיוות הדין שייגרם כתוצאה מביטול ההליך על לא עוול בכפם, והן בשל כך שבקשתם מעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, הנוגעת לאופן קביעת צו תשלומים חודשי על ידי הממונה בהתאם לאמות המידה שנקבעו על ידו ולסמכות לסטות מהן בנסיבות המצדיקות זאת.

4.

דין הבקשה להידחות. רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במקרים חריגים בלבד בהם מתעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (רע"א 3828/21 ליאב נ' ביטון , פסקה 4 (2.6.2021); רע "א 7155/20 לפידות נ' ברכר , פסקה 5 (22.10.2020) (להלן: עניין לפידות )). דברים אלה נכונים מקל וחומר כאשר מדובר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול רביעי" (ראו: רע"א 663/21 שייח יוסף מנאר נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון – מחלקת ערעורים , פסקה 13 (20.6.2021); והשוו: רע"א 9885/06 שלטי הגליל מ.ס (1996) בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ – סניף כרמיאל , פסקאות ד(1) ו-ד(3) (18.3.2007); בר"ש 9092/10 עו"ד איטח אהרון נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין , פסקה י' (10.1.2011)). בעבר גם ציינתי כי קיים יסוד סביר להניח שהמחוקק כלל לא חפץ להעניק בחוק חדלות פירעון רשות ערעור בגלגול שלישי או בגלגול רביעי לבית משפט זה (ראו: עניין לפידות , פסקאות 11-6 ). לכן, על פניו, דין הבקשה להידחות מטעם זה בלבד.

5.

מעבר לכך, חרף הניסיון לעטות על הבקשה כסות עקרונית, היא נעוצה כולה בעניינם הפרטני של המבקשים ובנסיבותיהם האישיות בלבד. בפרט נסובה הבקשה על קביעת גובה צווי התשלומים החודשיים שהושתו על המבקשים, כאשר בניגוד לטענתם מדובר בהכרעה עובדתית שאין ערכאת הערעור נוטה להתערב בה (ראו: רע"א 1110/20 פרץ נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 3 (11.3.2020) ; רע"א 5278/19 נסאר נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 4 (23.10.2019) ; רע"א 5169/18 פייביסוביץ נ' עו"ד אהד בתרון – מנהל מיוחד , פסקה 4 (19.8.2018)), ואין בעובדות המקרה הפרטניות כדי להצדיק סטייה מהלכה זו. כמו כן, לא התרשמתי כי נגרם למבקשים עיוות דין כטענתם. חשש מביטול הליך בשל צבירת חוב פיגורים ואי-עמידה בצווי תשלומים שנקבעו בעניינם לאחר בחינת נסיבותיהם האישיות, אינו מהווה עיוות דין המצדיק מתן רשות ערעור.

הבקשה נדחית.