פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
1765/03
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
המבקשת:
חברת גפת-גמא בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. אליהו עדני
2. אברהם אלקיים
3. חברת אל גד בע"מ
4. מגדל חברה לביטוח בע"מ
5. עילית חברה לביטוח בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום
27.1.2003 בבש"א 11021/02 במסגרת ע"א 1058/02 וע"א 1063/02 שניתנה
על ידי כבוד סגן הנשיא השופט ידין טימור
בשם המבקשת: עו"ד אילה
מנדה
בשם המשיב 1: עו"ד ש' גלס
בשם המשיב 2: עו"ד א'
צחייק
בשם המשיבה 3: עו"ד ע'
האוזנר
בשם המשיבה 4: עו"ד א'
צחייק
בשם המשיבה 5: עו"ד ע'
האוזנר
החלטה
1.המשיב 1 הגיש, בבית משפט השלום באשדוד, תביעה בנזיקין כנגד המבקשת והמשיבים 2 ו- 3, בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת עבודה. התביעה כנגד המשיב 2 נדחתה, ואילו התביעה כנגד המבקשת וכנגד המשיבה 3 - התקבלה.
המבקשת והמשיבה 3 הגישו, כל אחת מהן, ערעור על פסק-הדין. המשיב 1, מצדו, הגיש בקשה להגשת ראיה חדשה – אישור של המוסד לביטוח לאומי בדבר הפסקת תשלומי הבטחת הכנסה למשיב 1. המבקש טען כי התברר לו, לאחר מתן פסק-הדין של בית משפט השלום – בו נפסקו לו פיצויים תוך ניכוי גמלאות המל"ל ותשלומי הבטחת הכנסה – כי זכאותו לתשלום הבטחת הכנסה הופסקה, משום שרעייתו הגיעה לגיל 60 והיא זכאית לקצבת זקנה. המבקשת והמשיבה 3 התנגדו לבקשה, וטענו, בין היתר, כי אין לה מקום משלא הוגש ערעור מטעם המשיב 1 על פסק-הדין של בית משפט השלום. או אז, פנה המבקש בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור מטעמו. בית המשפט נעתר לבקשה – ומכאן בקשת רשות הערעור שבפני.
2.המבקשת סבורה, כי לא היה מקום להאריך למשיב 1 את המועד להגשת הערעור, כאשר הטעם היחיד העומד ביסוד בקשתו הוא רצונו להגיש ראיה נוספת בערעור, ולהביא לשינוי פסק-הדין – שהמבקש אינו מצביע על טעות משפטית או עובדתית שנפלה בו – מחמת שינוי נסיבות שארע, לטענתו, לאחר מתן פסק-הדין. לטענת המבקשת, אין המדובר כלל בראיה חדשה – שהרי התנאים המזכים בקבלת הבטחת הכנסה קבועים בחוק ואין בענייננו כל נתון חדש, שלא היה ידוע קודם למתן פסק-הדין של בית משפט השלום. עוד טוענת המבקשת, כי המשיב 1 השתהה זמן רב – בלא הצדקה – טרם הגיש את הבקשה להארכת מועד.
המשיב סומך על החלטת בית המשפט המחוזי, ומוסיף טענות נוספות התומכות בה, לשיטתו.
3.הנסיבות שבגינן הופסק תשלום הבטחת ההכנסה למבקש אין בהן כל חדש. המשיב 1 עצמו מסביר כי "איש לא נתן דעתו – גם לא בית-המשפט הנכבד בערכאה הראשונה, ואף לא האקטואר המנוסה והוותיק מר שי ספיר [שהגיש לבית המשפט חוות-דעת בעניין זה], כי תשלומי הבטחת ההכנסה ייפסקו בהגיע רעייתו של המשיב לגיל 60". אף אם כך הדבר, הרי שלא מדובר בנסיבות חדשות, שנוצרו לאחר מתן פסק-הדין.
יחד עם זאת, לנוכח קביעתו של בית המשפט קמא, כי "היה ותדחה הבקשה עלול להיגרם עיוות דין למבקש", לאור העובדה שממילא תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי ערעור מטעם המבקשת ומטעם המשיבה 3, ובהתחשב בדברי באת-כוח המבקשת עצמה – בדיון שנתקיים בבית המשפט המחוזי – כי אין לשמוע טענות לעניין הבקשה להגשת ראיה חדשה משלא הוגש ערעור מטעם המשיב 1 – החלטתי שלא להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי להאריך למשיב 1 את המועד להגשת ערעור.
הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ב באב תשס"ג
(10.8.2003).
ש ו פ ט