החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 1768/13 עבו איזידור נ. עיריית באר שבע

ניתן ביום

בקצרה

מיסים · השבת ארנונה שנגבתה שלא כדיןבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור על פסק דין של בית משפט השלום בתביעה להשבת ארנונה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המבקש ביקש להשיב ארנונה שנגבתה לטענתו שלא כדין. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור בסוגיית הקיזוז והחזיר את התיק לבית משפט השלום לבירור זכאותו להשבת 10,200 ש"ח. הבקשה שלפנינו היא בקשת רשות ערעור על פסק דין זה, והצדדים הונחו להבהיר את סכומי התשלום ששולמו בתקופה הרלוונטית.

העובדות

המבקש הגיש תביעה להשבת ארנונה שנגבתה לטענתו שלא כדין בסך 110,500 ש"ח בתקופה שבין ינואר 2000 למאי 2005. בית משפט השלום קבע כי המבקש לא הוכיח את הסכומים ששילם למעט 10,200 ש"ח, קיבל טענת קיזוז של המשיבה ודחה את התביעה. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור בנוגע להוכחת התשלומים וקיבל אותו בנוגע לקיזוז, והורה להחזיר את התיק לבית משפט השלום.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם המבקש הוכיח את הסכומים ששילם בתקופה שבין ינואר 2000 למאי 2005, לצורך השבת ארנונה שנגבתה שלא כדין
  2. 2.האם יש לקבל את טענת הקיזוז שהעלתה המשיבה על סך 61,670 ש"ח

מילות מפתח

  • ארנונה
  • קיזוז
  • בקשת רשות ערעור
  • ערעור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

1768/13

לפני:

כבוד השופט א' רובינשטיין

המבקש:

עבו איזידור

נ ג ד

המשיב:

עיריית באר שבע

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 5.2.13 בע"א

027156-09-11 שניתן על-ידי השופטת ר' ברקאי

החלטה

א.

המבקש הגיש כנגד המשיבה תביעה להשבת ארנונה – אשר לפי הטענה נגבתה שלא כדין – על סך 110,500 ש"ח (ערכי קרן) בתקופה שבין ינואר 2000 ומאי 2005 (ת"א 1453-07). בית משפט השלום (השופט אקסלרד ) קבע, בפסק דינו מיום 12.7.11, כי המבקש לא הוכיח את הסכומים ששולמו על ידיו, למעט סכום של 10,200 ש"ח בתקופה שבין דצמבר 2004 ומאי 2005. כן נקבע, כי יש לקבל טענת קיזוז שהעלתה המשיבה על סך 61,670 ש"ח. נוכח קביעות אלה, נדחתה תביעתו של המבקש.

ב.

המבקש עירער על פסק דינו של בית משפט השלום (ע"א 27156-09-11). בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 5.2.13 (השופטת ברקאי) נדחה ערעורו של המבקש, ככל שהדברים אמורים בהוכחת הסכומים ששולמו על ידי המבקש, והתקבל הערעור ככל שהדברים אמורים בסוגית הקיזוז. על כן נקבע, כי התיק יוחזר לבית משפט השלום על מנת שידון בשאלת זכאותו של המבקש להשבת סך של 10,200 ש"ח.

ג.

כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות הערעור שבכותרת.

ד.

בהחלטה מיום 24.4.13 הוריתי למשיבה להבהיר, האם לפי רישומיה שילם המבקש ארנונה בתקופה שבין חודש ינואר 2000 לנובמבר 2004. בהתאם להחלטה זו הודיעה המשיבה, כי לפי רישומיה שילם המבקש, בתקופה האמורה, ארנונה בסך 62,464 ₪ (אגורות עוגלו).

ה.

בהמשך להודעת המשיבה, יודיעו הצדדים, עד ליום 9.5.13, האם נכונים הם כי בית משפט השלום ידון בשאלת זכאותו של המבקש להשבת הסכום של 72,664 ש"ח (62,464 + 10,200). ככל שהמשיבה אינה נכונה לכך, תשיב היא לבקשת רשות הערעור עד ליום 23.5.13.

ניתנה היום, כ"ב באייר תשע"ג (2.5.13).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עא 27156-09-11