רע"א 177/02 גזית ושחם חברה לבנין בע"מ נ. טאלם ג'ת

1.המבקשת הינה חברה לבניין, אשר התקשרה עם ספקי שַיִש לשם השלמת פרוייקט בנייה. המשיב הינו ספק שַיִש, שאין חולק כי סיפק למבקשת, באמצעות חברה שהיתה בבעלותו, לפחות שני משלוחי שַיִש, עליהם לא קיבל תשלום מאת המבקשת. המבקשת טוענת, כי מעולם לא התקשרה בהסכם עם המשיב וכי המשיב היה, לכל היותר, ספק משנה של אחת מספקיות השיש איתן התקשרה. לפיכך, לטענתה, אין בינה ובין המשיב כל יריבות. המשיב הגיש תביעה כנגד המבקשת לבית משפט השלום בירושלים לתשלום התמורה עבור השיש שסיפק.

2.בית משפט השלום דחה את תביעת המשיב, בקובעו, על סמך ממצאים עובדתיים וממצאי מהימנות, כי לא קיימת יריבות בינו לבין המבקשת וכי לא נכרת הסכם בין הצדדים. ערעור המשיב לבית המשפט המחוזי התקבל. בית המשפט המחוזי אימץ את גרסת המשיב, לפיה התקשר הוא עם מי שנחזה להיות נציג המבקשת, ולפיכך קבע כי היה על המבקשת לשלם לו עבור משלוחי השיש. על כך הוגשה בקשת רשות הערעור שבפנינו.

3.דין הבקשה להידחות. הבקשה אינה מעלה שאלה משפטית, עובדתית או אחרת ממין השאלות שבגינן ניתנת רשות ערעור לערכאה שלישית, על פי הכללים הנקוטים בידינו. המדובר בסכסוך שגדריו אינם חורגים מן היחסים בין הצדדים לו.

4.למעלה מן הדרוש אעיר, כי אף לגופו של עניין אני סבורה, כי לא יצאה שגגה מלפני בית משפט קמא. נקבע בערכאות הקודמות, כי סופקו למבקשת על ידי המשיב, שני משלוחי שיש, עליהם לא שולמה תמורה וכי תעודות משלוח הנושאות את שם החברה של המשיב, נחתמו על ידי מנהל עבודה של המבקשת. כמו כן עולה מן הקביעות, כי אין כל אינדיקציה שהמבקשת שילמה לחברה אחרת עבור השיש והיא אף לא טענה כי עשתה כן. גרסת המשיב נתמכה באמירות עדי המבקשת ובחשבונית מס בה נרשמה המבקשת כרוכשת השיש.

5.מסקנתו של בית המשפט המחוזי הושתתה על עדויות שהובאו בפני בית משפט השלום ולא נותחו בפסק הדין של הערכאה הראשונה, ועל ממצאים עובדתיים אשר קבע בית משפט השלום, אלא שהתוצאה אליה הגיע בית משפט קמא על יסוד אלה, היתה שונה. עצם העובדה ששתי ערכאות הגיעו לתוצאות שונות, אין בה, כשלעצמה, כדי להצדיק מתן רשות ערעור.

הבקשה נדחית.

המבקשת תשלם למשיב הוצאות בסך 10,000 ש"ח.