רע"א 1780/97 גינזברג אהרון נ. מינהל מקרקעי ישראל

המבקשים הגישו הליכים מהליכים שונים הנוגעים להיבטים שונים של הקצאת מקרקעין במושב רשפון. בין היתר, הגישו המבקשים בשנת 1995 המרצת פתיחה (המרצת פתיחה 606/95, להלן: "המרצת הפתיחה") שעניינה חלות החלטה 612 של מועצת מקרקעי ישראל מיום 13.10.93 (להלן "החלטה 612") על זכויות המבקשים באשר לקרקעות ברשפון. החלטה 612 בוטלה על ידי החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 737 מיום 17.12.95 (להלן: "החלטה 737"). בעקבות ביטולה של החלטה 612 הגישו המשיבים בקשה למחיקת המרצת הפתיחה. בקשה זו טרם נדונה. המבקשים, מצידם, לא הגישו בקשה לתיקון המרצת הפתיחה ואף לא הגישו המרצת פתיחה אחרת שעניינה החלטה 737.

ביום ו, 14.3.97 הגישו המבקשים בקשה דחופה במעמד צד אחד למתן צו מניעה שיורה למשיבה מס' 2 להימנע מביצוע הגרלת מגרשים בשטחה ביום 17.3.97 או בכל מועד נדחה אחר וכן להימנע מכל צעד אחר שעניינו קביעת הזכאים לקבלת מגרשים במושב רשפון. לחילופין התבקש צו שיכלול את המבקשים במסגרת הזכאים לקבלת מגרשים כאמור. יצויין, בהקשר זה, כי מועד ההגרלה האמורה היה ידוע זה מכבר ואף שימש נושא להליכים אחרים שהתנהלו בין הצדדים בפני בית משפט זה (במסגרת רע"א 9408/96). עוד ביקשו המבקשים לתקן את המרצת הפתיחה, על דרך צרוף בקשה לסעד חלופי המצהיר, כי החלטה 737 היא בטלה וחסרת תוקף וכן בקשה לסעד לחלופי חלופין, לפיה אם החלטה 737 היא תקפה אזי גם המבקשים זכאים לקבלת מגרשים ברשפון מכחה.

ביום א', 16.3.97, נערך דיון בבקשה בהשתתפות המבקשים והמשיבים בפני כב' השופטת ר' אור. לאחר ששמעה את טיעוני הצדדים דחתה כב' השופטת אור את בקשת המבקשים למתן צווים זמניים. זאת מן הטעמים הבאים: סעדי הביניים שהתבקשו אינם באים בגדרה של המרצת הפתיחה, שטרם תוקנה; המבקשים מעלים בקשות לסעדים שונים וסותרים בפני ערכאות שונות; המבקשים לא צרפו כמשיבים 101 משפחות של חברי מושב רשפון, להם עלול להיגרם נזק כספי עצום כתוצאה מהוצאת הצו הזמני המבוקש - נזק העלול להגיע לסכום של 10 - 15 מיליון. מאזן הנוחות פועל בבירור נגד המבקשים; משמעות קבלת בקשתם של המבקשים היא עקיפת החלטתה של כב' השופטת ביניש ברע"א 9408/96 לפיה "ניתן יהיה לקיים את ההגרלה המתוכננת ליום 17.3.97 במועד שנקבע". עוד הוסיפה כב' השופטת אור, כי אף אם הייתה מקבלת את הבקשה למתן צווים זמניים, היתה מתנה אותה בתשלום ערבות בנקאית של 10,000,000 ש"ח. נוכח האמור לעיל דחתה כב' השופטת אור את הבקשה וחייבה את המבקשים בהוצאות המשיבים בסך כולל של 30,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור על החלטה זו. במסגרת הבקשה הם מבקשים גם מתן צו מניעה זמני, שיאסור על המשיבה 1 לחלק מגרשים או להקנות זכויות למי מתושבי הישוב רשפון על פי תוצאות הגרלת מקרקעין בישוב רשפון, שנערכה ביום 17.3.97 ועל המשיבה מס' 2 לפעול על פי תוצאות ההגרלה האמורה. עוד מבקשים המבקשים, כי יינתן צו עיכוב ביצוע לגבי חיובם בתשלום הוצאות ההליך נשוא בקשת רשות הערעור, בסך 30,000 ש"ח בתוספת מע"מ. בפי המבקשים טענות עובדתיות נגד הממצאים העובדתיים עליהם הסתמכה כב' השופטת אור. עוד הם טוענים כלפי הכרעתה בשאלת מאזן הנוחות ומרחיבים בשאלת הנזק שייגרם להם.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה נחה דעתי שדין בקשת רשות הערעור, כמו גם הבקשות לסעדים זמניים הנגזרות ממנה, להידחות. המבקשים ביקשו סעד זמני שאינו תואם את נושא תביעתם העיקרית, שטרם תוקנה (וראה י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית) עמ' 578), הם לא צרפו את חברי המושב, שהם הנפגעים העיקריים מן הצווים שהתבקשו על ידם (וראה: שם , עמ' 614) ומאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת חברי המושב שלא צורפו כמשיבים לבקשה, ואשר הסיכון העלול להיגרם להם עשוי להגיע לסכומים של 10 - 15 מיליון ש"ח. די היה בכל אחד מנימוקים אלה כדי להצדיק את דחיית הבקשה.

הבקשה נדחית. ממילא נדחות גם הבקשות למתן סעדים זמניים.