פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
1785/12 - ה'
לפני:
כבוד הרשם גיא שני
המבקשים:
1. סטרולוביץ אליעזר
2. סטרולוביץ אסתר
נ ג ד
המשיבים:
1. לזרוביץ יוסף
2. לזרוביץ ניקול
3. פורמלי מינהל מקרקעי ישראל
בקשה לתיקון כתב בית-דין
החלטה
לפניי בקשה לתיקון בקשת רשות הערעור.
מדובר בהליך שהוגש ביום 1.3.2012, קרי: לפני כשנתיים. מאז הגישו המשיבים תשובה לבקשה (ביום 3.4.2012), נערך דיון לפני הרכב (ביום 12.12.2012), התקיים הליך גישור שלא צלח (ראו הודעת המבקשים מיום 29.8.2013), והוחלט על קיום דיון נוסף לפני הרכב (החלטת כבוד הנשיא מיום 27.9.2013). הדיון נקבע ליום 7.5.2014, וכעת מבוקש להגיש בקשת רשות ערעור מתוקנת, זאת על רקע חילופי ייצוג אצל המבקשים. המשיבים מתנגדים לבקשה.
עיינתי בבקשה ובתגובה ובאתי לכלל מסקנה כי אין להתיר תיקון בקשת רשות הערעור בשלב זה.
אמנם, בית המשפט רשאי להתיר תיקון כתב טענות בכל עת, אולם כאשר הבקשה מוגשת בשלב מתקדם מאד של ההליך, הנטל על מבקש התיקון גדל, ועליו להציג לפני בית המשפט הצדקה איתנה ומשכנעת. טעם הדבר הוא שבניגוד למצב שבו מוגשת הבקשה לתיקון בשלב מוקדם יחסית (לפני הגשת טיעוניו של הצד שכנגד, לפני קיום דיון לפני המותב), הרי ככל שההליך מתקדם, היענות לבקשה עלולה להסב פגיעה דיונית לצד שכנגד וכן להפריע למהלכו התקין של ההליך. בענייננו, כאמור, הבקשה הוגשה שנתיים לאחר הגשת ההליך ולאחר שהמשיבים מסרו תשובתם לבקשה כפי שהוגשה, וחודש לפני המועד הקבוע לדיון שני לפני הרכב. בשלב דיוני זה, חילופי ייצוג כשלעצמם אינם נימוק מספיק להחזרת הגלגל לאחור מבחינת כתב הטענות הפותח את ההליך (ויודגש כי בקשתם של המבקשים היא להגשת בקשת רשות ערעור חדשה לגמרי, ולא לתיקון נקודתי או הוספת טיעון מסוים).
למעשה, המבקשים טוענים בכלליות כי התיקון דרוש לשם דיוק, הבהרה, פישוט וגידור; אולם, לא מצאתי הסבר מפורט ומבורר – כמצופה בשלב זה – מדוע התיקון הוא בעל נחיצות ממשית לשם הכרעה בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים (להבדיל מ"מקצה שיפורים" או ניסוח מחדש). יוזכר, כי מדובר במחלוקת אשר לפי דברי המבקשים עצמם "משתרעת על יותר מחמש עשרה(!) שנים", ולא נטען כי מאז שהוגשה בקשת רשות הערעור (ב"גלגול שלישי") התגלה דבר-מה מהותי השופך אור חדש על מחלוקת ישנה. גם הטענה כי תיקון בקשת רשות הערעור יש בו כדי לייעל את ההליך מוטלת בספק של-ממש, בשים לב למועד הגשת הבקשה. אציין גם, כי הודעתו של עורך-הדין הקודם של המבקשים על כשלון הגישור הוגשה עוד בחודש אוגוסט 2013, וייפוי-הכוח המצורף לבקשה לחילופי ייצוג נחתם בתאריך 23.1.2014. למרות זאת, הבקשה שלפניי הוגשה רק ביום 2.4.2014 (כאשר הדיון לפני הרכב נקבע, כפי שצוין, לתחילת חודש מאי). גם נתונים אלה שוקלים נגד התרת תיקון בקשת רשות הערעור.
אוסיף, כי התיק קבוע כאמור לדיון (שני) לפני הרכב, כך שלא נסתם הגולל על יכולתם של המבקשים להשלים את טיעוניהם, לחדדם ולהבהירם, הכול בכפוף כמובן להוראות ההרכב. אין צורך לומר גם כי ככל שההרכב יסבור שיש מקום להשלמת טיעון כתובה – יש בידיו להורות על כך. אולם, לשיטתי אין בבקשה המונחת לפניי כדי להצדיק בשלב זה מתן אפשרות למבקשים להגיש בקשת רשות ערעור מתוקנת – ולמעשה חדשה (מן הסתם תוך מתן אפשרות גם למשיבים להגיש תשובה מתוקנת וחדשה לבקשת רשות הערעור).
סוף דבר: הבקשה נדחית. המבקשים יישאו בשכר טרחת עורך-הדין של המשיבים בסך של 3,000 ₪. החלטה זו תתוייק בתיקי השופטים.
ניתנה היום, י"ג בניסן תשע"ד (13.4.2014).
גיא שני, שופט
ר ש ם