פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
1786/17
לפני:
כבוד השופטת א' חיות
המבקשת:
Yahoo Inc
נ ג ד
המשיב:
איתי לנואל
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו בת"צ 26737-09-15 שניתנה ביום 19.1.2017
על ידי כב' השופטת צ' צפת
בשם המבקשת:
עו"ד יעקב
שרביט; עו"ד יצחק שרגאי; עו"ד עינת שטיינר
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת צ' צפת ) מיום 19.1.2017 בת"צ 26737-09-15 בה נדחתה בקשת המבקשת לדחות על הסף בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגיש המשיב.
1.
המבקשת היא חברה המספקת שירותי דואר אלקטרוני. המשיב מקבל שירותי דואר אלקטרוני מחברה אחרת ( google ) ושלח הודעות מחשבון הדואר האלקטרוני שבבעלותו ללקוחות של המבקשת. ביום 29.12.2015 הגיש המשיב בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המבקשת בטענה שהיא סורקת שלא כדין הודעות דואר אלקטרוני הנשלחות ללקוחותיה ממי שמקבלים שירותי דואר אלקטרוני מחברות אחרות. המבקשת הגישה בקשה לסילוק בקשת האישור על הסף בטענה כי תביעתו של המשיב נוגעת רק למי שאינם נמנים עם לקוחותיה ולפיכך לא מדובר ב" תביעה נגד עוסק ... בקשר לענין שבינו לבין לקוח ", כאמור בפרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: פרט 1 לתוספת השנייה ).
2.
בית המשפט קמא דחה את בקשת הסילוק בקבעו כי אף שיש הצדקה לדון בטענות המועלות בה כבר בשלב זה אין מקום להיעתר לה. בהחלטתו, קבע בית המשפט קמא כי גם מי שאינם נמנים עם לקוחות המבקשת מקבלים ממנה שירותים כאשר הם שולחים ללקוחותיה הודעות דואר אלקטרוני. לפיכך, כך נקבע, ישנה אפשרות סבירה שייקבע כי כל מי ששולח הודעת דואר אלקטרוני ללקוח של המבקשת ייחשב אף הוא ל"לקוח" שלה, כהגדרתו של מונח זה בפרט 1 לתוספת השנייה, וזאת גם אם לא מתקיים בינו ובין המבקשת קשר חוזי או טרום חוזי.
3.
בבקשת רשות הערעור טוענת המבקשת כי טעה בית המשפט קמא משקבע כי היא מספקת שירותים גם למי שאינם נמנים עם לקוחותיה. לחלופין טוענת המבקשת כי גם אם היא מספקת שירותים למי שאינם לקוחותיה מדובר בשירותים אגביים ושוליים אשר אינם מצדיקים ניהול תובענה ייצוגית. כמו כן טוענת המבקשת כי שגה בית המשפט קמא משקבע כי מי שאינם מקיימים עמה יחסים חוזיים או טרום חוזיים יכולים להיחשב ללקוחות שלה כאמור בפרט 1 לתוספת השנייה. לבסוף טוענת המבקשת כי בית המשפט קמא התעלם מהפסיקה שהציגה בתמיכה לטענותיה ואילו היה נדרש אליה היה מגיע לתוצאה שונה.
4.
דין בקשת רשות הערעור להידחות בלא צורך בתגובת המשיב.
הכלי הדיוני של סילוק על הסף נועד למקרים שבהם ברור על פני הדברים כי אין להתיר ניהול של תובענה ייצוגית ולא זה המקרה שלפנינו. יפים בהקשר זה, בשינויים המחויבים, דבריו של המשנה לנשיאה (בדימ') א' ריבלין
ברע"א 6996/11 קומם נ' רוזובסקי
(28.8.2012) (להלן: עניין קומם ) אשר קבע כי:
אשר לשאלה אם המבקשים נכללים תחת הגדרת "עוסק" שבסעיף 1 לתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות, איני סבור כי המקום לבררה הוא בקשה לסילוק על הסף. טרם נקבעה הלכה ביחס לפרשנותו של הביטוי "עוסק" בהקשר זה, והפרשנות שמציעים המבקשים אינה מובנת מאליה. על כן, ובהתחשב בכך שמדובר בשאלה שיש לה משמעויות רבות ביחס לגבולותיה של התובענה הייצוגית הצרכנית, מוטב כי היא תידון לגופה במסגרת הבקשה לאישור תובענה כייצוגית. הכלי הדיוני של סילוק על הסף נועד למקרים בהם ברור, על פני הדברים , כי אין מקום לדון בתביעה שהוגשה. זה אינו המקרה בענייננו. חזקה על בית המשפט המחוזי כי יברר שאלה זו לעומקה בהמשך הדרך. (שם, בפסקה 9 – ההדגשה במקור)
בדומה לעניין קומם הנ"ל, גם המקרה דנן מעורר שאלות נכבדות בנוגע לפרשנותו של פרט 1 לתוספת השנייה, אשר להכרעה בהן משמעות רבה ביחס לגבולותיה של התובענה הייצוגית הצרכנית. די היה, על כן, בנימוק זה כדי לדחות את הבקשה לסילוק על הסף, בלא צורך להידרש לטענות שהועלו בה לגופן. הדיון בטענות אלה מקומו במסגרת הבקשה לאישור וחזקה על בית המשפט כי ישוב ויידרש אליהן באותו הדיון, על מכלול הסוגיות המתעוררות בהקשר זה.
5.
סוף דבר, לא ראיתי מקום להתערב בתוצאה שאליה הגיע בית המשפט קמא לפיה דין הבקשה לסילוק על הסף להידחות, אך הנימוק להצדקת תוצאה זו שונה לגישתי מן הנימוק שעליו נסמך בית המשפט המחוזי.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.
אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ג' באדר
התשע"ז (1.3.2017).
ש
ו פ ט ת