רע"א 1788/10 נחום שחף נ. CBS מפיקים ועורכים תוכנית " 60 דקות"

1.

לפניי בקשה לפטור מאגרה ומעירבון. ההליך שבכותרת הינו בקשת רשות הערעור על החלטת כב' השופטת ברוש מיום 1.1.2010 לפיה נדחתה בקשת המבקש לתיקון פרוטוקול הדיון. המדובר בהחלטה שניתנה לאחר מתן פסק-דין מיום 7.5.2009 לפיו נדחה ערעור שהגיש המבקש על החלטת רשם בית המשפט המחוזי. המשיבים מתנגדים לבקשה לפטור מאגרה ומעירבון, ואף טוענים כי דין ההליך שבכותרת להימחק על הסף עקב איחור בהגשתו ועקב היותו עומד בניגוד לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009.

2.

אשר לבקשת המשיבים למחיקת ההליך על הסף – דין בקשה זו להידחות. עיון בבקשת רשות הערעור מעלה כי המבקש אינו מבקש רשות להשיג על פסק-דינה של כב' השופטת ברוש מיום 7.5.2009 בדבר דחיית הערעור, אלא כנגד החלטת כב' השופטת ברוש מיום 1.1.2010 בדבר דחיית הבקשה לתיקון פרוטוקול הדיון. ההחלטה האחרונה מהווה "החלטה אחרת" שאינה "נבלעת" בפסק-הדין מיום 7.5.2009 כנטען על-ידי המשיבים. בהתאם לתקנות 399 ו- 402 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ) ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בעניינה של החלטה זו תוך 30 ימים מעת המצאתה. עיון בתוכנת ניהול התיקים של בית משפט זה מעלה כי המבקש הגיש בשעתו בקשה להארכת מועד להגשתה של בקשת רשות ערעור (בש"א 1083/10). בהחלטת כב' הרשמת ג' לוין מיום 14.2.2010 בבש"א 1083/10 הנ"ל נקבע נוכח טענת המבקש לפיה הוא קיבל לידיו את החלטת כב' השופטת ברוש מיום 1.1.2010 ביום שישי ה- 8.1.2010, הרי שבהתאם לתקנה 497א(1) לתקנות יש למנות את מניין הימים להגשת ההליך מיום 10.1.2010. בהתחשב בכך, מסקנת כב' הרשמת היתה כי לא היתה מניעה להגיש את ההליך ביום 9.2.2010, דבר המייתר את הבקשה להארכת מועד. כב' הרשמת הוסיפה וקבעה כי המבקש יגיש את בקשת רשות הערעור תוך 3 ימים מעת המצאת החלטתה. המבקש קיבל לידיו את החלטת כב' הרשמת ביום חמישי ה- 18.2.2010, ואילו ההליך שבכותרת הוגש למדור בלתי מיוצגים ביום 25.2.2010, קרי- באיחור של מספר ימים. יודגש כי המדובר באיחור ביחס למועד שנקבע בהחלטה שיפוטית ולא בחיקוק, ומשום כך לא נדרש "טעם מיוחד" להצדקת האיחור (ראו: תקנה 528 לתקנות). מהודעת המבקש מיום 28.2.2010 עולה כי לטענתו, נוכח החלטת כב' הרשמת לוין מיום 14.2.2010 עליה עמדתי לעיל, הוא טעה לחשוב כי ימי שישי ושבת אינם באים במניין הימים. עוד טען המבקש, כי ניסה להגיש את ההליך ביום 22.2.2010 באמצעות הפקס, אולם משלוח הפקס נכשל. נוכח הטעמים שהציג המבקש לאיחור הנדון בשים לב לכך שאינו מיוצג; ובהתחשב בכך שמדובר באיחור של מספר ימים בודדים ביחס למועד שנקבע בהחלטה שיפוטית ולא בחיקוק; אינני רואה להורות על מחיקת ההליך על הסף בגין האיחור האמור. אוסיף כי לא מצאתי ממש בטענת המשיבים בעניין תחולתו של צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 על ההליך שבכותרת. כך, בין היתר, מאחר ולא מדובר בהשגה על החלטה המקבלת בקשה לביטול פסק-דין או לביטול החלטה כנטען על-ידי המשיבים.

3.

אשר לבקשת המבקש לפטור מאגרה ומעירבון – המבקש צירף לבקשתו אישור זכאות לסיוע משפטי. מהאישור הנ"ל עולה כי הזכאות לסיוע משפטי אינה מתייחסת להליך שבכותרת אלא להליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי. לפיכך, אין באישור האמור, כשלעצמו, כדי לפטור את המבקש מתשלום אגרה בגין בקשת רשות הערעור (ראו: תקנה 19(7) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007). אשר להודעה מיום 14.3.2010 אותה כינה המבקש "תצהיר" – הודעה זו חתומה על-ידי המבקש בלבד ואינה מהווה תצהיר ערוך כדין. ממילא, אין בה כדי לאמת את הטענות העובדתיות שביסוד הבקשה שלפניי, ודי היה בכך כדי לדחות את הבקשה.

עיון בבקשה ובהודעה האמורה לגופן מעלה, כי לטענת המבקש הוא בעל דירת מגורים, זכאי למלגה אוניברסיטאית בסך 3,800 ש"ח לחודש, וכן נתמך כלכלית על-ידי אימו בסך 3,000 ש"ח נוספים לחודש. לפי הטענה, המבקש נושא במזונות ילדיו בסך 3,000 ש"ח לחודש ולכך מתווספות הוצאות שוטפות ששיעורן לא פורט. עוד נטען כי המבקש הוציא את כל חסכונותיו וכן נטל הלוואות שונות בסך 100,000 ש"ח לשם מימון מחקריו. אף אם אקבל טענות אלה שאינן נתמכות בתצהיר ובתיעוד מלא מתאים, אינני רואה להיעתר לבקשה שלפניי. דפי חשבון הבנק שהמבקש צירף לבקשתו, אינם מלמדים על דלות כלכלית במידה שאינה מאפשרת למבקש לממן את סכום האגרה בגין ההליך שבכותרת (אשר על-פני הדברים, סכומה נמוך משמעותית ביחס לשיעור האגרה בגין התביעה שהגיש המבקש בשעתו לבית המשפט המחוזי). אשר לעירבון –

כאמור, המבקש לא הוכיח כנדרש את טענתו בדבר דלות כלכלית. יוער, כי טענותיו של המבקש לפיהן הוציא עשרות אלפי ש"ח עבור רכישת ציוד מקצועי, סיקור פרסומים בעולם ומימון נסיעות לחו"ל לצורך מתן הרצאות, אינה עולה בקנה אחד עם הטענה בדבר העדר יכולת כלכלית לשאת בהפקדת עירבון. זאת ועוד; אין בבקשת המבקש ובהודעתו המשלימה התייחסות לשאלה האם ניסה לגייס את כספי העירבון ממעגל קרוביו ומכריו, לרבות מאימו אשר לדבריו תומכת בו כלכלית. לכל אלה יש להוסיף כי על-פני הדברים, סיכויי ההליך שבכותרת אינם נחזים להיות טובים, והדבר תומך בטענת המשיבים לפיה יש להבטיח את הוצאותיהם למקרה של כשלון ההליך.

אשר על כן, ונוכח הטעמים האמורים, הבקשה לפטור מאגרה ומעירבון נדחית. נוכח מהות ההליך והיקפו הצר, אני רואה להעמיד את סכום העירבון על סך של 10,000 ש"ח. המבקש ישלם את האגרה ויפקיד את העירבון בתוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא – יימחק ההליך או יירשם לדחייה, בהתאמה, ללא צורך בהתראה נוספת. אין צו להוצאות בהליך שלפניי.