רע"א 1798/00 עוזי קרן נ. בנק דיסקונט

זוהי בקשה לפטור מאגרת ערעור על החלטתו של הרשם זולטי אשר דחה את בקשתו של העותר לפטור מתשלום אגרה בערעור שהגיש המבקש על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ברקלי) שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המבקש.

דין הבקשה להידחות.

מסגרת הדיון לפטור מאגרה קבועה בתקנה 13 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשמ"ח- 1987. לפי תקנה 13(ב), על בית המשפט להיווכח כי אין ביכולתו של המבקש לשלם אגרה וכי ההליך מגלה עילה.

את המשוכה הראשונה עבר המבקש ואין מחלוקת כי מצבו הכלכלי הוא כזה המצדיק פטור מתשלום אגרה. אולם, כאמור, תנאי נוסף למתן פטור מתשלום אגרה הוא שערעורו של המבקש מגלה עילה. המבקש בערעור מעלה טענות שונות ומגוונות, אשר חסרות כל אחיזה בדין או בעובדות. כל שניתן להבין מטענותיו הוא את האשמותיו חסרות הרסן כלפי בא-כוח הצד שכנגד.

הלכה היא כי על מנת לבסס טענת פסלות, יש צורך להראות כי מנסיבות המקרה עולה אפשרות ממשית למשוא פנים (ראה למשל: ע"א 1012/00 מלכיאל נגד מינהל מקרקעי ישראל (תקדין עליון 2000(1) 1032)). במקרה זה, מהחלטת בית המשפט שלא לפסול עצמו עולה כי הדיון בתיק עצמו טרם החל, כך שלא ברור מתי יכולים היו להתגבש משוא הפנים והשימוש הנטען במסמכים מזויפים. לא עולה כל אפשרות לקיומו של משוא פנים, ולא כל שכן "אפשרות ממשית" לכך, ועל כן לא קיימת עילה לערעור.

הבקשה נדחית.

האגרה תשולם תוך חמישה עשר יום מסירת החלטה זו.