פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
1824/17
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקש:
כרים עראף
נ ג ד
המשיבים:
1.
עיזבון המנוח מוסטפא אחמד ג'בארין
2. מדינת ישראל, פקיד הסדר מקרקעין
3. מדינת ישראל, רשות מקרקעי ישראל
4. מדינת ישראל, לשכת רישום המקרקעין חיפה
5. כמאל כמאל
6. וג'יה כמאל
7. אדיב כמאל
8. אנואר כמאל
9. ראמי כמאל
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 66719-09-16 מיום 24.1.2017 שניתנה
על-ידי השופטת ת' נאות פרי
בשם המבקש:
עו"ד מג'די ח'לאילי
החלטה
1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת ת' נאות פרי ) מיום 24.1.2017, בגדרה ניתן צו מניעה זמני המורה למבקשים להימנע מהעברת זכויותיהם במקרקעין עד להחלטה אחרת.
2.יורשיו של המשיב 1, מוסטפא ג'בארין, הגישו תביעה נגד מדינת ישראל, העוסקת בהליך הסדר שהתקיים לגבי חלקת מקרקעין מסוימת. הם ביקשו שינתן צו מניעה, שיימנע מן המדינה לעשות דיספוזיציה בחלקה עד לבירור הטענות בתיק העיקרי. ביום 6.10.2016, לאחר דיון במעמד הצדדים, ניתן צו מניעה ארעי. המבקש, כרים עראף, יחד עם אחרים, הגישו בקשות להצטרף להליך, וזאת משום שלטענתם ביצעו עם המדינה עסקאות חליפין ביחס לזכויות המדינה בחלקה. בקשות אלו התקבלו, ולפיכך נקבע דיון מחודש בבקשה לצו מניעה.
3.לאחר שהתקיים הדיון ניתנה ההחלטה מושא הבקשה דנא. ההחלטה עוסקת בעניינם של המצטרפים כולם; לענייננו רלבנטי רק עניינו של עראף. בעניינו נקבע, שעסקת החליפין עם המדינה נחתמה ביום 10.10.2016, ארבעה ימים לאחר שניתן הצו הארעי. בית המשפט תמה הכיצד נעשה הדבר, ואולם קבע כי במצב הדברים שנוצר יש להתחשב בהסכם שנחתם: מצד אחד אין לתת צו מניעה ביחס להסכם עצמו, שכבר נחתם, אולם מצד שני יש לקבוע כי עראף מנוע מלבצע דיספוזיציות לגבי החלקים הרלבנטיים מתוך החלקה, עד למתן החלטה אחרת. זאת, משום שיתכן ויתברר שיש להשיב את הגלגל לאחור ולהשיב את הזכויות בחלקה למדינה, ועל מנת 'למזער נזקים' יש למנוע את מעורבותם של צדדים שלישיים נוספים שעלולים להינזק.
4.על החלטה זו הגיש עראף את הבקשה שלפני. בבקשה נטען כי היה על בית המשפט לדחות את הבקשה לצווי מניעה על הסף, וזאת לנוכח השיהוי הרב בה לוקה התביעה, המוסבת על הליכי הסדר מלפני שנים רבות; לנוכח חוסר ניקיון כפיהם של יורשי המשיב, שכן הללו הסתירו מבית המשפט נתונים על אודות הליכים משפטיים שהתנהלו כבר בעניין זה; ולנוכח סיכויי ההליך, שלטענת עראף אינו מיוסד על ראשית ראיה כלשהי. נטען גם כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו.
5.דין הבקשה להידחות. החלטה בעניין סעד זמני מורכבת מאיזון של שיקולים שונים, ולפיכך לערכאה הדיונית משפט הבכורה בנוגע להכרעה בה. רק במצבים חריגים תבחר ערכאת הערעור להתערב באיזון שקבעה הערכאה הדיונית, ואין הנדון דידן שייך לאותם המצבים. אכן, בית המשפט המחוזי לא העניק משקל ממשי לשיקולים שהעלה המבקש, אולם זאת לא מחמת שגגתו, אלא מחמת שביכר להכריע בבקשה על סמך שיקולי מאזן הנוחות. בהחלטה זו, כמו גם בישומה, אין פגם; לעתים מזומנות, אף שסיכויי ההליך אינם מוכחים על פניהם, תוכרע בקשה לסעד זמני בעיקר על סמך שיקולי מאזן הנוחות. כך במיוחד בראשיתו של הליך, כאשר שאלות רבות עוד ממתינות לבירור, בהן גם שאלות המשליכות על שיקולים שביושר שהעלה עראף. באשר ליישומו של מבחן מאזן הנוחות בנדון, הרי שהפגיעה בעראף היא מתוחמת, שכן זכויותיו במקרקעין מכוח הסכם החליפין שמורות בידו, רק שאינו יכול להעבירן לאחרים. מנגד, החשש שמא מאן דהוא ירכוש את המקרקעין ואחר כך ייקלע בעל-כרחו לתסבוכת משפטית – מצדיק את הקפאת המצב בשלב זה. מעבר לטענות כלליות שטען, לא הראה עראף מדוע נחוץ לו בשלב זה לבצע דיספוזיציה במקרקעין, מקרקעין שנרכשו זה עתה; אדרבה, ככל שיהיה שינוי נסיבות קונקרטי יוכל לשטוח את טענותיו לפני בית המשפט המחוזי.
6.הבקשה נדחית אפוא; משלא נתבקשה תשובה אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ט' בניסן
התשע"ז (5.4.2017).
ש
ו פ ט