פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
1826/07
בפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
המבקשת:
הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ
נ ג ד
המשיבות:
1. ממגורות אשדוד בע"מ
2. חברת נמל אשדוד בע"מ
בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 25.1.07 בע"א 3365/05 שניתנה על-ידי כבוד סגנית-הנשיא ה'
גרסטל והשופטים ע' פוגלמן וא' ש' שילה
בשם המבקשת:
עו"ד אורלי אילן
החלטה
המבקשת ביטחה, בפוליסת ביטוח ימי, מטען של פולי סויה שייבאה חברת טית בית בע"מ (להלן: החברה ). המטען ניזוק. המבקשת שילמה בשל כך תגמולים לחברה. היא הגישה תביעה לשפותה על התשלום ששילמה. לטענתה, הנזק למטען נגרם בעת שהוא היה מאוחסן אצל המשיבה 1. בית משפט השלום קיבל את התביעה, בקבעו כי הוכח שהמטען ניזוק בזמן שהיה ברשות המשיבה 1. לפיכך, חויבה המשיבה 1 לשפות את המבקשת בסכום של 6,500$. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המשיבה 1. מסקנתו היתה כי מן החומר הראייתי שהונח בפני הערכאה המבררת עולה שהמבקשת לא הוכיחה שהנזק נגרם אצל המשיבה 1; נמצא, כי הנזק עשוי היה להיגרם גם בזמן פריקתו של המטען בנמל, או אולי בזמן שהייתו באונייה. יצוין כי כמו בית משפט השלום, גם בית המשפט המחוזי שלל אף את אחריות המשיבה 2 לנזק.
המבקשת סבורה כי יש מקום לדון ב"גלגול שלישי" בשאלת זכותה לשיפוי עבור סכום-התגמולים ששילמה בסך של 6,500$. דא עקא, שחרף מאמציה לא עלה בידי המבקשת לשכנענו כי מתקיימים במקרה זה התנאים לבירור נוסף בערכאת ערעור שנייה – תנאים שיעקרם קיומה של שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית. חששה של המבקשת כי פסק-דינו של בית המשפט המחוזי ירתיע בעלי-דין מלהגיע להסדרים דיוניים נראה מופרז, ואין מנוס מן המסקנה שמדובר במקרה זה במחלוקת עובדתית גרידא, שבית המשפט הכריע בה לפי התרשמותו מן התשתית הראייתית שבאה בפניו.
התוצאה היא שהבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה – אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ז' בניסן התשס"ז (26.3.07).
המשנה-לנשיאה