רע"א 1832/98 שושנה שטרן נ. עזבון המנוח יוסף וייס

1.המבקשת היא בעלת זכויות חכירה בדירה בירושלים וזכויותיה מושכנו לטובת המשיב מס' 1 (להלן - "המשיב"), בשטר משכנתא. משנקט המשיב הליכי הוצאה לפועל למימוש המשכנתא הגישה המבקשת תביעה בבית המשפט המחוזי בירושלים, בה ביקשה להצהיר "כי רישום המשכנתא לגבי הדירה - - - בטל ומבוטל וחסר כל תוקף". כן ביקשה צו מניעה זמני שיאסור נקיטת הליכים כאמור עד למתן פסק הדין.

בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט מ' גל), בהחלטתו מיום 16.2.98, דחה את הבקשה האחרונה ועל כך ביקשה המבקשת להרשות לה לערער. כן ביקשה, במסגרת ההליך האחרון, לתת צו מניעה זמני עד להחלטה בבקשתה. לפי החלטתו של חברי הנכבד השופט מ' חשין השיב המשיב על הבקשה למתן צו מניעה זמני.

2.עיינתי בהחלטתו המפורטת והמנומקת היטב של בית המשפט המחוזי ולא מצאתי מקום להתערב בה. כפי שציין "סיכויי התביעה, כמות שהיא, קלושים למדי, וגם אין לומר שמאזן הנוחיות נוטה לעבר המבקשת. - - - בטענותיה אין ממש ואפילו לא לכאורה". כידוע, אין בית משפט שלערעור נוטה, בדרך כלל, להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הראשונה בענינים כאלה ולא מצאתי בבקשה להרשות ערעור או בבקשה לצו מניעה זמני טעם המצדיק סטיה מן הכלל (עיינו י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה 7, ש' לוין עורך, 1995) סעיף 495, עמ' 620).

ראוי לציין כי בבקשה לצו מניעה זמני, נאמר כי "אם לא ינתן סעד זה - - -, ימשכו הליכי ההוצאה לפועל והמבקשת תושלך מביתה. בכך יגרם לה נזק בלתי הפיך, תוך פגיעה חמורה ביותר בקנינה - - -". כפי שעולה מתשובתו של המשיב, יש רגליים לטענה שמקום מגוריה הקבוע של המבקשת הוא בלונדון, וכי היא מתגוררת בדירה הנדונה פחות מארבעה שבועות בשנה. כן עומדים לרשותה בתי מגורים במקומות נוספים, כך שהחשש שתשאר ללא קורת גג מעל לראשה איננו חמור, ככל הנראה.

3.הבקשה להרשות ערעור - וממילא, גם הבקשה לצו מניעה זמני - נדחית.

המבקשת תישא בהוצאות המשיב בסך 7,500 ש"ח.