החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 1837/01 אופקים סוכנות לביטוח בע"מ נ. מנולייף חברה ישראלית לביטוח בע"

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · שכר טרחהבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין גובה שכר הטרחה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין גובה שכר טרחה. נקבע כי ככלל אין להתחשב בשכר טרחה שנפסק בהליך אחר, אולם בנסיבות המיוחדות, שבהן הצדדים הסכימו להעביר את המחלוקת להכרעת בית המשפט המחוזי, לא היה בית המשפט כבול לאמות המידה הרגילות. לא נפסקו הוצאות.

העובדות

המבקשת עתרה לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין גובה שכר הטרחה המגיע לה מהמשיבה. לטענתה בית המשפט המעיט בפסיקתו ולא התחשב בכך שכבר נפסק לה שכר טרחה בהליכי ההוצאה לפועל. הצדדים הסכימו להעביר את המחלוקת בעניין שכר הטרחה להכרעת בית המשפט המחוזי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתחשב בשכר טרחה שנפסק כבר במסגרת הליכי הוצאה לפועל בעת פסיקת שכר טרחה בהליך אחר?

הלכות

  1. 1

    ככלל אין להתחשב בשכר טרחה שנפסק בהליך אחר בעת פסיקת שכר טרחה בהליך נפרד, אלא בנסיבות מיוחדות

    ״ברגיל, אין מקום להתחשב בעובדה שנפסק שכר טרחה כאמור, בעת שבאים לפסוק את שכר הטרחה בהליך אחר.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • שכר טרחה
  • רשות ערעור
  • הוצאה לפועל
  • בית המשפט המחוזי
  • נסיבות מיוחדות
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

רע"א

1837/01

בפני:

כבוד השופט א' ריבלין

המ

בקשת

:

אופקים סוכנות לביטוח בע"מ

נגד

המשיב

ה :

מנולייף חברה ישראלית לביטוח בע"מ

בקשת

רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי

בתל-אביב-יפו

מיום 27.2.2001 בתיק ע"א

3019/00

שניתנה על ידי כבוד השופטת גרסטל

הילה

בשם

המבקשת: עו"ד שחר בן מאיר

בשם

המשיבה: עו"ד א' חיל

החלטה

המבקשת עותרת ליתן לה רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לעניין גובה שכר הטרחה המגיע לה מן המשיבה. היא סבורה כי בית המשפט המעיט בפסיקתו, וטעה בהתחשב בכך שנפסק כבר למבקשת שכר טרחה במסגרת הליכי ההוצאה לפועל.

ברגיל, אין מקום להתחשב בעובדה שנפסק שכר טרחה כאמור, בעת שבאים לפסוק את שכר הטרחה בהליך אחר. אלא שבמקרה זה נתקיימו נסיבות מיוחדות, ובהן העובדה כי אין לדעת באיזה שיעור השפיע השיקול האמור על הפסיקה הסופית, וחשוב יותר, הצדדים בחרו להעביר את המחלוקת ביניהם בעניין גובה שכר טרחה להכרעת בית המשפט המחוזי. הסכמה זו וההכרעה נסובו כולם על גובה שכר הטרחה, בין השאר בהקשר להליך שהתקיים בבית משפט השלום. ממילא אין זה המקרה בו כבול היה בית המשפט לאמות המידה הרגילות על פיהן פוסק בית משפט שכר טרחה במסגרת פסק דין שהוא עצמו נותן.

התוצאה היא שמצאתי כי אין ליתן רשות ערעור. הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כד' באייר

התשס"א (17.5.2001).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עא 3019/00

הלכות

  1. 1ככלל אין להתחשב בשכר טרחה שנפסק בהליך אחר בעת פסיקת שכר טרחה בהליך נפרד, אלא בנסיבות מיוחדות