רע"א 1849/11 חנה שמואל נ. משה בלישה

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (השופטת ו' פלאוט ) ברמ"ש 22328-07-10 מיום 5.1.2011, בה הורתה על מחיקת ערעורם של המבקשים נוכח אי הפקדת עירבון בהתאם להחלטה קודמת מיום 7.11.2010, וכן בקשת רשות ערעור על החלטתה של השופטת פלאוט מיום 8.2.2011, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים לביטול מחיקת הערעור.

רקע עובדתי והליכים קודמים

1.

כנטען בבקשה שלפני המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי מרכז בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון-לציון. עוד עולה מהבקשה כי ביום 7.11.2010 החליט בית המשפט המחוזי ליתן למבקשים רשות ערעור תוך שחייבם בהפקדת עירבון. העירבון לא הופקד ומשכך ביום 5.1.2011, לבקשת המשיב, נמחק ערעורם של המבקשים. לאחר שנודע למבקשים על מחיקת הערעור הם פנו לבית המשפט המחוזי בבקשה לביטול מחיקת הערעור. ביום 8.2.2011 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה בציינו את הדברים הבאים:

"אין חולק, כי בית משפט נתן שתי החלטות, שתיהן בתגובה לבקשות שהגישו המבקשים.

בהחלטה מיום 07.11.10 נקבע מועד הדיון (לבקשת המבקשים) ונקבע סכום העירבון אותו יש להפקיד כתנאי לדיון בערעור.

בהחלטה מיום 05.12.10, אשר אף היא ניתנה לבקשת המבקשים, הם הופנו להחלטה מיום 07.11.10.

על עו"ד המגיש בקשות לבית המשפט לבדוק מה עלה בגורל בקשותיו, ואם לא עשה כן אין לו להלין אלא על עצמו בלבד.

לא זו אף זאת, על פי תקנה 427 לתקסד"א 'המערער חייב לערוב את הוצאות המשיב בדרך האמורה בסימן זה', וגם מטעם זה, חובה היה על המבקשים לברר מיוזמתם מהו העירבון שנקבע בעניינם...

באי משלוח הבקשה למחיקת הערעור לכתובת ב"כ המבקשים אין כדי להוסיף או לגרוע. גם אם לא היתה מוגשת בקשה זו, היה הערעור נמחק מיוזמת בית משפט.

מיותר לציין שעד היום לא הופקד העירבון, והמבקשים גם לא הציעו להפקידו במסגרת בקשתם..."

לאחר מתן החלטה זו הגישו המבקשים הודעה בדבר נכונותם להפקיד את העירבון, אולם בקשה זו נדחתה ביום 1.3.2011 נוכח מחיקת הערעור.

כנגד החלטה זו מכוונת הבקשה שלפני.

נימוקי הבקשה

2.

בבקשה שלפני נטען, כי המבקשים לא קיבלו לידיהם את בקשת המשיב למחיקת הערעור בשל אי הפקדת עירבון. עוד טוענים המבקשים כי החלטת בית המשפט מיום 7.11.2011 בה הוחלט לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור ולחייבם בהפקדת עירבון אף היא לא נשלחה אליהם. בהמשך לכך טוענים המבקשים כי על אף שפנו פעמיים למזכירות בית המשפט המחוזי לבירור מועד הדיון בבקשתם באמצעות "פקס תזכורת", הם לא נענו. לאחר מכן, כך נטען, פנו המבקשים לבא כוחו של המשיב אשר העביר לידיהם רק את אותו חלק בהחלטה מיום 7.11.2011 שעניינו קביעת מועד הדיון אך לא העביר החלק האחר של החלטת בית משפט בו חויבו המבקשים בהפקדת עירבון. עוד טוענים המבקשים כי כבר במסגרת בקשתם לביטול מחיקת הערעור הציעו להפקיד את העירבון.

דיון והכרעה

3.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להיזקק לתגובת המשיב.

4.

אמנם, אין לשלול את האפשרות כי בעל דין יפנה למזכירות בית המשפט לשם בירור עניינים שהם דיוניים במהותם כמו למשל בנוגע למועד דיון שנקבע לשמיעת התיק או גובה העירבון שנקבע. בדרך כלל בירור שכזה יספיק לשם הסרת הספקות ואי הבהירות שמתעוררת אצל בעל הדין. ואולם, המבקשים לא צירפו לבקשה שלפני העתקים של הודעות "פקס התזכורת" שיש בהם כדי לתמוך בטענתם כי הם פנו למזכירות בית המשפט בכדי לברר את סטאטוס הטיפול בבקשתם. לבקשה אמנם צורפו העתקי משלוח פקס שכותרתם "תזכורת דחוף" ועניינם "בקשה מוסכמת לדחיית מועד דיון", אשר אף היא צורפה לבקשה שלפני ועיון בה מעלה כי אין כל קשר בינה לבין הפקדת העירבון.

5.

ודוק, גם אם לשם הדיון בלבד אניח כי כל טענותיהם העובדתיות של המבקשים אודות אי ההמצאה ואי הידיעה נכונות הן הרי שגם אז דין הבקשה להידחות. במה דברים אמורים? משעה שבא כוח המבקשים ראה כי הטיפול בבקשת הרשות לערער מתארך ואין בידיו כל אינדיקציה ממשית לטיפול בה, שומה היה עליו לאחר שלא נענה על ידי מזכירות בית המשפט, כך לטענתו, להגיש "בקשה בכתב" לבית המשפט, להבדיל מפניה באמצעות "פקס תזכורת" הממוען למזכירות בית המשפט, ואם היה עושה כן חזקה עליו כי היה נענה בהחלטה שיפוטית מתאימה שהייתה מבהירה את מצב הדברים. במובן זה צדק בית המשפט כי חובתו של בעל דין ובא כוחו לעקוב בשקדנות אחר אופן הטיפול בבקשה לאחר הגשתה ומשלא עשו כן אין להם אלא להלין על עצמם מבלי להטיל את האחריות על התנהלות בא כוחו של הצד שכנגד או על אי תגובתה הנטענת של מזכירות בית המשפט.

6.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות. משלא התבקשה תגובת המשיב איני עושה צו להוצאות.