פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
186/14
לפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
יחזקאל פולק
נ ג ד
המשיבים:
1. נידר כוכב הצפון (1994) בע"מ
2. ארן ספרינג
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל
אבי
ב
מיום 9.12.13 בע"א
23088-10-13,
שניתנה על-ידי השופטת שבח; ובקשה לעיכוב ביצוע.
בשם המבקש:
עו"ד הרצל ג'נאח
החלטה
א.
זו בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אבי ב-יפו (השופטת י'
שבח ) מיום 19.12.13 שניתנה בגדרי ע"א 23088-10-13. עניינה של הבקשה – עיכוב ביצועו של פסק דין כספי. ביום 9.7.13 קיבל בית משפט השלום (השופטת ר' ערקובי ) תביעת המשיבים לתשלום בגין בניית דירות בבנין ברחוב אבא קובנר בתל אבי ב, בפסק הדין חויב המבקש בתשלום סכומים ניכרים (ת"א 34910/06). על פסק דין
זה ערער המבקש לבית המשפט המחוזי בתל אבי ב. בהחלטה מיום 22.8.13 הורה בית משפט השלום לעכב ביצוע פסק הדין עד למתן החלטה בנידון במסגרת בקשה שתוגש עם ערעור המבקש בבית המשפט המחוזי. ביום 22.10.13 הורה בית המשפט המחוזי על עיכוב ביצוע כללי זמני, וביום 9.12.13 הורה על עיכוב ביצוע חלקי, בגדרו נדרש המבקש להפקיד בקופת בית המשפט את סכום פסק הדין ושכר הטרחה לעורכי הדין. כנגד החלטה זו מיום 9.12.13, הוגשה בקשה מפורטת לרשות ערעור, ולצדה בקשת עיכוב ביצוע.
ב.
לאחר העיון בבקשה ובנספחיה, מצאתי כי אין מקום להיעתר לה, היא אינה מצדיקה לדעתי גלגול ערעורי נוסף. לא למותר לציין, כי החלטתו של בית המשפט המחוזי (השופטת י' שבח ) בע"א 23088-10-13 ניתנה ביום 9.12.13, ואילו הבקשה הנוכחית הוגשה רק אתמול
– 8.1.14 – בעוד שלפי ההחלטה את ההפקדה והתשלום נדרש המבקש להסדיר תוך 30 יום, לשיטתו עד 12.1.14, אף כי כשלעצמי איני בטוח אם זה התאריך המדויק, על פניו.
לשיהוי בו נקט המבקש בהגשת בקשתו, שלא נעלם מעיניי, נודעת משמעות בהקשר דנא.
ג.
אך לא זו עיקר; כידוע פסק דין כספי אמור להתממש מיידית; על כן החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 9.12.13, בגדרה נקבע, כי סכום פסק הדין (קרן +ריבית והפרשי הצמדה) יופקד בבית המשפט (קרי, בשלב זה לא ישולם הכסף למשיבים) צועדת לקראת המבקש לעניין טענתו בדבר נזק בלתי הפיך.
ד.
עלי להביע אי נחת מן ההצגה החלקית בה לוקה בקשת המבקש ביחס להחלטות הערכאות השונות בעניין עיכוב הביצוע. בעוד שהמבקש טוען כי "שתי הערכאות הן השלום והן המחוזי הורו על עיכוב הביצוע עד למתן החלטה, וזאת ללא כל התנייה שהיא"; עיון בהחלטות מגלה כי בית משפט השלום בהחלטתו מיום 22.8.13 קבע מפורשות כי "מן הראוי לעכב את ביצועו של פסק הדין באופן זמני עד להחלטת בית המשפט המחוזי בבקשה לעיכוב ביצוע שתוגש אליו" (הדגשה לא במקור – א"ר) וכן כי בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 22.10.13 קבע כי יינתן "צו עיכוב כללי ארעי עד למתן החלטה"(הדגשה לא במקור – א"ר). עתה עסקינן בעיכוב עד ל פסק דין
בערעור, והתמונה שונה כמובן.
ה.
בסופו של יום, אין מקום להיעתר לבקשת רשות הערעור, וממילא לבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה עמה.
ניתנה היום, ח' בשבט התשע"ד (9.1.2014).
ש ו פ ט