רע"א 1867/07 גיורא מלך נ. אסעד חמראן

המבקש, בהיותו שוטר ביחידה לאיתור שוהים בלתי חוקיים, הגיע לאתר בנייה לצורך בדיקת אישורי השהייה והעבודה של העובדים במקום. הוא הבחין במשיב יורד בסולם מהקומה הרביעית, חשד כי האחרון מנסה להימלט, וזרק לעברו מקל. המשיב איבד את אחיזתו בסולם, נפל לקרקע ונפצע. המבקש הורשע בשל מעשהו זה, על-פי הודאתו, בעבירה של תקיפה שלא כדין הגורמת חבלה של ממש. המשיב מצדו הגיש תביעה נזיקית נגד המדינה ונגד המבקש. בית משפט השלום הטיל אחריות על הנתבעים, תוך חלוקתה באופן הבא: 70% למדינה, 30% למבקש. כמו-כן נמצא המשיב כמי שתרם באשמו לאירוע, בשיעור של 20%. בית המשפט המחוזי אישר מסקנה זו. ביחס למבקש קבעו שתי הערכאות כי הלה, בהתנהגותו, חרג מן הסביר. בה בעת הוטלה כאמור אחריות גם על המדינה תוך התייחסות, בין היתר, למחדלה מלהתוות נהלים בכל הנוגע לטיפול בשוהים בלתי-חוקיים.

המבקש שב וטוען כי לא היה מקום להטיל עליו אחריות לנזקו של המשיב, ומכל מקום מלין הוא על חלוקת האחריות. המבקש גורס כי בכתב האישום (שבו הודה) נכללו עובדות בלתי-נכונות, וכי לא היה מקום לקבוע שהוא הפעיל כוח בלתי-סביר. בחנתי את טענות המבקש ואת תגובת המשיבה ולא מצאתי כי המקרה מעורר שאלה בעלת חשיבות משפטית-כללית, כנדרש לצורך מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". טענותיו של המבקש נבחנו אחת לאחר על-ידי שתי ערכאות, והמסקנה בסופו של דבר היתה כי על המבקש, שתקף שלא כדין את המשיב והורשע בגין כך בפלילים, לשאת באחריות (חלקית) לתוצאות התקיפה. מסקנה זו סבירה היא ואין עילה להתערב בה.

התוצאה היא שהבקשה נדחית. המבקש יישא בשכר טרחת עורך הדין של המשיבה 2 בסכום של 5,000ש"ח.