החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 1868/12 רחל שמאי נ. אריה אורגד

ניתן ביום

בקצרה

הוצאה לפועל · עיכוב הליכי פינוי ופרישת חובבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שקבעה תשלומים של 5,000 ₪ לחודש כתנאי לעיכוב הליכי פינוי, במקום הצעת המבקשת לתשלומים של 1,500 ₪. נקבע כי למבקשת אין זכות לדרוש פרישה רק על פי תנאיה, וכי איזון האינטרסים אינו מצדיק התערבות. לא נפסקו הוצאות משלא התבקשה תגובה.

העובדות

המבקשת חייבת למשיב סך של 20,000 ₪ והבקשה נסבה על עיכוב הליכי פינוי ופרישת החוב לתשלומים של 1,500 ₪ לחודש. בית המשפט המחוזי קבע תשלומים של 5,000 ₪ לחודש למשך ארבעה חודשים רצופים, והמבקשת ביקשה גם עיכוב ביצוע עד להכרעה בבקשת רשות הערעור.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש למבקשת זכות לדרוש פרישת חוב לתשלומים רק על פי התנאים שהיא מציעה
  2. 2.האם נפלה טעות בהחלטת בית המשפט המחוזי שדחה את בקשת הפרישה ועיכוב הביצוע

הלכות

  1. 1

    אין לחייב זכות לפרוש את החוב רק על פי התנאים שהמבקשת מציעה, וייתכן מסלול אחר בהצעה קרובה יותר לתשלומים שנקבעו

    ״אין למבקשת זכות לדרוש את פרישת חובה רק על פי התנאים שהיא מציעה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    איזון האינטרסים בבקשה לעיכוב הליכים מצביע על חסר בהצעת המבקשת, ולכן לא נפלה טעות בהחלטת בית המשפט המחוזי

    ״איזון אינטרסים זה המתבקש בבקשה לעיכוב הליכים מצביע על החסר בהצעת המבקשת״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רשות ערעור
  • פרישת חוב
  • עיכוב הליכי פינוי
  • איזון אינטרסים
  • הצעה לפרישת תשלומים
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

1868/12

לפני:

כבוד השופט נ' הנדל

המבקשת:

רחל שמאי

נ ג ד

המשיב:

אריה אורגד

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט

המחוזי בע"א 32966-05-11 מיום 05.02.12 שניתנה על ידי כב' השופטת י' שבח

בשם המבקשת:

עו"ד סימן טוב יצחק

החלטה

1.

מונחת לפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 05.02.12 בע"א 32966-05-11 (כב' השופטת י' שבח ) לפיה נדחתה בקשת המבקשת לפרוש את החוב שלה כלפי המשיב, שעומד על סך של 20,000 ₪ לצורך עיכוב הליכי פינוי, לתשלומים על סך 1,500 ₪ לחודש. תחת זאת נקבע כי העיכוב יהיה מותנה בתשלומים בסך 5,000 ₪ לחודש שישולמו במשך 4 חודשים רצופים. בנוסף ביקשה המבקשת לעכב את הליכי הביצוע עד להחלטה בבקשת רשות הערעור.

2.

עינינו הרואות כי ההליך דנא איננו מתאים לבקשה למתן רשות ערעור. העניין כולו סב סביב המקרה הפרטני של הצדדים ואינו מעורר שאלה משפטית כלל. מעבר לאמור, וזה העיקר, אין למבקשת זכות לדרוש את פרישת חובה רק על פי התנאים שהיא מציעה. לעומת זאת, ייתכן מצב, ואינני מביע עמדה בכך, בו המבקשת תציע הצעה לפרישת תשלומים אחרת הקרובה יותר לשיעור התשלומים שנקבע בסך 5,000 ₪ לחודש, במקביל להפקדת התשלום הראשון אשר יסלול את הדרך לעיון חוזר בדבר אופן פרישת החוב בפני הגורם שדן בכך לראשונה.

עם כל ההתחשבות וההבנה למצבה הכלכלי של המערערת לטענתה, יש לזכור כי גם לצד השני יש זכויות. רוצה לומר, איזון אינטרסים זה המתבקש בבקשה לעיכוב הליכים מצביע על החסר בהצעת המבקשת כפי שהציגה בהליך קמא ובהליך זה. משכך אין לומר שנפלה טעות בהחלטת בית המשפט המחוזי.

3.

הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ג ניסן תשע"ב (05.04.12).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עא 32966-05-11

הלכות

  1. 1אין לחייב זכות לפרוש את החוב רק על פי התנאים שהמבקשת מציעה, וייתכן מסלול אחר בהצעה קרובה יותר לתשלומים שנקבעו
  2. 2איזון האינטרסים בבקשה לעיכוב הליכים מצביע על חסר בהצעת המבקשת, ולכן לא נפלה טעות בהחלטת בית המשפט המחוזי