פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
189/07
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
יהושע שביט
נ ג ד
המשיבים:
1. בנק הפועלים בע''מ
2. מנכ''ל בנק הפועלים-מר צבי זיו
3. מדינת
ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום
26.12.06 בע"א 3359/06 שניתן על ידי השופטת ש' דותן
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור מיום 7.1.07 על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו (השופטת ש' דותן) מיום 26.12.06 בע"א 3359/06, בגדרו נדחה ערעור המבקש על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו (הרשם ד' גלדשטיין) מיום 8.10.06 בבש"א 10327/06, שניתנה במסגרת ת"א 1556/06.
ב.
(1) ביום 7.5.06 הגיש המבקש תביעה כנגד המשיבים בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו (ת"א 1556/06). בכתב התביעה נטען, כי נוכח התנהלותם של המשיבים בהליכים משפטיים שונים כנגד המבקש, נגרמו לו נזקים בריאותיים שונים. נטען, כי בגין נזקים אלה על המשיבים לפצותו בסך 3,100,000 ₪.
בד בבד עם הגשת התביעה הגיש המבקש בקשה לפטור מתשלום אגרה (בש"א 10327/06).
(2) בהחלטה מיום 8.10.06 (הרשם השופט גלדשטיין) נדחתה הבקשה. נקבע, כי "התובע (המבקש – א"ר) אינו עומד במבחנים שנקבעו בפסיקה לפטור מאגרה".
(3) ביום 31.10.06 הגיש המבקש ערעור על החלטת הרשם (ע"א 3359/06). בפסק דין מיום 26.12.06 (השופטת דותן) נדחה הערעור. בהחלטת ביניים דחה בית המשפט טענות בקשר לכתב התביעה נשוא התיק שלא הוגש כחלק ממסמכי הערעור, ולא איפשר טיעון בעל פה בקשר לכך.
(4) מכאן הבקשה הנוכחית.
ג.
טוען המבקש, כי ערעורו נדחה אך בשל העובדה, שבא כוחו לא צירף את כתב התביעה הרלבנטי להודעת הערעור. נטען, כי היה על בית המשפט קמא לדון לגופן של טענותיו, ולא לדחות את הערעור מהטעם האמור, וממילא המחדל הנוגע לאי הבאת כתב התביעה בפני השופטת דותן רובץ לפתחה של מזכירות בית המשפט המחוזי. עוד נטען, ככל שירדתי לסוף דעתו של המבקש, כי סיכויי התביעה – טובים.
ד.
(1) לאחר עיון בבקשה ובצרופותיה, חוששני שלא אוכל להיעתר לה. הבקשה אינה מעלה שאלה משפטית או ציבורית בעלת אופי כללי, בשלה יישקל מתן רשות ערעור בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה) , פ"ד לו(3) 123 (מ"מ הנשיא - כתארו אז - שמגר)), ולאמיתו של דבר תחומה היא למחלוקת הצדדים.
(2) אף לגופם של דברים אין בידי להיעתר לבקשה. תכליתה של אגרת בתי המשפט היא לשאת במימון ההתדיינות בבית המשפט, והחובה לשלמה נועדה לשרת את כלל המתדיינים, בפועל או בכוח (ע"א 9348/00 קרליץ נ' ראש עיריית באר שבע (לא פורסם) (הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ)). תקנה 13(ב) לתקנות בתי משפט (אגרות), תשמ"ח-1987 מאפשרת לבית המשפט לפטור בעל דין מתשלום אגרה אם "ראה שאין ביכולתו של המבקש לשלם האגרה", ובלבד ש"נראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה". תקנה זו באה לאזן בין האינטרס הציבורי (המובהק) שבמניעת הליכי סרק לבין זכותו של הפרט לפנות לערכאות (ע"א 8974/04 פלוני נ' פלונית , פ"ד נט(4) 721 (הרשם י' מרזל); ד"ר ש' לוין תורת הפרוצדורה האזרחית-מבוא ועקרונות יסוד 34 - 35).
(3) מסופקני באשר לסיכויי ההצלחה של המבקש בתביעתו; אך מעבר לכך, המבקש לא עמד, לפי קביעת הרשם, בנטל המוטל על פי מבחני הפסיקה באשר לעניין האגרה. לא צורפה גם תגובת הפרקליטות לבקשה בפני הרשם. רוב האסמכתאות שצורפו לבקשה הנוכחית ולהודעת הערעור בבית המשפט המחוזי, עניינן בהוכחת הנטען בכתב התביעה. יגעתי ולא מצאתי אסמכתאות, שיש בהן כדי לשפוך אור על מצבו הכלכלי העדכני של המבקש, ושישליכו על הנושא באורח שיגבש עילה להתערבות. בנסיבות אלה, איני רואה מקום להתערב בהחלטות הקודמות.
ה.
לא אוכל איפוא להיעתר לבקשה. משכך, מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע מיום 15.1.07, שהגיעה לשולחני היום.
ניתנה
היום, כ"ו בטבת תשס"ז (16.1.07).
ש ו פ ט