פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
1930/17
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקשים:
1.
גליל חינוך טכנולוגי מתקדם בע"מ
2. יגאל גז
נ ג ד
המשיבים:
1.
אהובה ליפמן
2. יוסף גבריאלי
3. אילנה כפיר
4. יוסי שמעוני
5. מיכאל בניון
6. אסף ברמי
7. אלי זפרני
8. גליל שפיגל
9. מועצה אזורית הגליל העליון
10. עיריית קרית שמונה
11. מועצה אזורית מבואות החרמון
12. המרכז להשכלה בתל חי על שם גרטרוד ומוריס רודמן בע"מ
13.
United Israel Appeal,Inc
המגבית המאוחדת לישראל
14. הסוכנות היהודית לארץ ישראל
15. משה אנזל
16. קופת הישוב לישראל בע"מ
17. לשכה לעיבוד נתונים של הסוכנות היהודית לא"י
18. עידוד בע"מ
19. החברה הישראלית לפיתוח כלכלי חיל בע"מ
20. אברהם גנון
21. מוטי דותן
22. זוהר קוזיקרו
23. פרוספר אזרן
24. אהוד רז, עו"ד
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בה"פ 47008-11-16 מיום 21.2.2017 שניתנה
על-ידי הנשיא ד"ר א' אברהם
בשם המבקשים:
עו"ד דוד זיסו; עו"ד דפי רייכמן
החלטה
1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 21.2.2017 בה"פ 47008-11-16 (הנשיא ד"ר א' אברהם ), בגדרה נדחתה בקשתם של המבקשים להעביר את הדיון בהמרצת הפתיחה למסלול של דיון בתביעה רגילה.
2.בתמצית שבתמצית, עניינה של המרצת הפתיחה בהסכם להעברת מניות המשיבה 12, מידי המשיבות 14-13 לידי המבקשת 1 (להלן: גליל חינוך טכנולוגי ). על-פי הנטען בהמרצת הפתיחה, ההסכם – שקודם על-ידי המבקשים 3-2 – נעשה בניגוד לדין, ולפיכך יש להצהיר על בטלותו. ביום 20.2.2017 הגישו המבקשים בקשה להעברת הדיון בהמרצת הפתיחה למסלול של דיון בתביעה רגילה, בד בבד עם בקשה להארכת המועד להגשת תשובה להמרצת הפתיחה עד להכרעה בבקשה להעברה למסלול דיוני כנ"ל. לטענת המבקשים, הכרעה במחלוקת שבין הצדדים מחייבת, על פני הדברים, 'בירור עובדתי מורכב וארוך' שאין אפשרות לעשותו במסגרת המקוצרת של המרצת פתיחה. ביום 21.2.2017 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה, וקבע כדלקמן: "בבקשה לא ראיתי כל ממש. התובענה תידון כפי שנפתחה" .
3.מכאן בקשת הרשות לערער שלפנַי, ובצדה בקשה לעיכוב ההליכים בהמרצת הפתיחה, לרבות דיון קדם-משפט הקבוע ליום 9.3.2017. לטענת המבקשים, שגה בית המשפט המחוזי כשדחה את בקשתם ללא הנמקה, מבלי שנתבקשה תגובת שאר הצדדים להליך, באופן שיש בו כדי לגרום להם עיוות דין. המבקשים שבים על טענתם, כי המחלוקת בין הצדדים מחייבת בירור עובדתי מורכב, ולפיכך אין מנוס מהעברת הדיון בהמרצת הפתיחה למסלול של תביעה רגילה.
4.לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, ובשים לב לאמות המידה הקבועות בהוראת סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. הגשת בקשה לביטול המרצת פתיחה או להעברתה למסלול של תביעה רגילה, בלא שנלוותה לה תשובה להמרצת הפתיחה, אינה מאפשרת לבית המשפט לנהל את ההליך ביעילות: "כל עוד לא הוגשה תשובה הנתמכת בתצהיר מטעם המשיב, לא ניתן לדעת מה היקף המחלוקת בין בעלי הדין. משנמצאים בפני בית המשפט שני תצהירים, זה מטעם המבקש וזה מטעם המשיב, יוכל הוא להכריע בטענתו של המשיב כי אין ההליך מתאים להידון בגדר המרצת פתיחה בשל מורכבותו העובדתית והמספר הרב של העדים שיצטרכו להעיד. כמו כן, רק כאשר מונחים שני התצהירים בפני בית המשפט יוכל הוא לערוך רשימה של הסוגיות המשפטיות והעובדתיות, והכל במטרה לקדם ביעילות את ההליך" (רע"א 10227/06 בובליל נ' אינדיג (5.2.2007) פסקה 7 (להלן: עניין בובליל )). כפי שציינו המבקשים, בידיהם עדויות ומסמכים רבים, לרבות תכתובי שיחות, הסותרים את תצהירי המבקשים בהמרצת הפתיחה (פסקה 18 לבקשה). דווקא על רקע דברים אלו, מוטב יהיה להכריע באשר למסלול הדיוני הנכון רק לאחר שיגישו המבקשים את תשובתם להמרצת הפתיחה. לאחר שתיפרש לפניו התמונה המלאה, ישוב וידרש בית המשפט המחוזי לטענת המבקשים בדבר האכסניה הראויה לבירור המחלוקת, ויכריע כחכמתו. אכן, הגשת תשובה, שיש להניח כי תיתמך בתצהיר, תביא לחשיפת טענותיהם של המבקשים לגופם של דברים. גם אם מבחינתם אין הדבר רצוי, "הרי משיקולים של יעילות דיונית כוללת עדיף שכך ייעשה" (עניין בובליל , פסקה 10). מכל מקום, אם יסתבר בדיעבד שנעשתה מלאכה מיותרת לחינם, ניתן יהיה לפסוק הוצאות הולמות.
5.אשר על כן, הבקשה נדחית; ממילא מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע והיא נמחקת בזאת.
משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ח' באדר
התשע"ז (6.3.2017).
ש
ו פ ט