פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"א
1934/98
בפני:
כבוד
השופט א' גולדברג
המ
בקשים:
מישל לסטריג'ר ועוד 32 אח'
נגד
המשיב
ה:
י.ד. רכב ותחבורה בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי
בחיפה מיום 25.1.98 בתיק בר"ע
1115/98
שניתן על-ידי כבוד השופט : י' וגנר
החלטה
המבקש מס' 1 והחברות שבניהולו הגיעו להסכם עם המשיבה לפיו ישכרו אנשים שונים כלי רכב ממנה. במסגרת הסכמה זו שכרו המבקשים כלי רכב מן המשיבה. אופן ההתקשרות בין הצדדים נעשה כך שכל אחד מן המבקשים חתם באופן אישי על הסכם שכירות הרכב. מאחר ולפי חישובה של המשיבה לא שולם לה מלוא הסכום המגיע מהמבקשים, הגישה זו כנגד חלקם תביעה בסדר דין מקוצר לבית המשפט השלום בתל-אביב-יפו. ביום 24.1.97 החליטה כב' השופטת ד' קרת-מאיר, לא ליתן למבקשים רשות להתגונן וניתנו נגדם פסקי דין. המבקשים לא ערערו על פסקי הדין, והמבקשת פתחה כנגדם בהליכי הוצאה לפועל.
זמן קצר לאחר מכן, פנו המבקשים לבית משפט השלום בחיפה בתביעה להשבת כל הסכום ששילמו למשיבה עבור כל חוזי ההשכרה, בטענה כי חלק מן החוזים מזויפים, ובטענה נוספת כי יש לקזז מן הסכום ששולם את הסכום הכולל של פסקי דין החלוטים שניתנו נגדם. במסגרת תביעה זו ביקשו המבקשים לעכב את הליכי ההוצאה לפועל כנגדם. ביום 25.1.98 החליט כב' השופט י' וגנר לדחות את הבקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל. את החלטתו נימק בית המשפט בכך שבהתאם לתקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי היה על המבקשים להגיש את הבקשה לעיכוב הליכים בבית המשפט בו ניתן פסק הדין, דהיינו בבית משפט השלום בתל-אביב. לחלופין, היה על המבקשים לפנות בבקשה לראש ההוצאה לפועל על פי הוראות סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל. יחד עם זאת קבע השופט קמא, כי אף אם טעה בהנמקתו, הרי שגם מבחינה מהותית הוא אינו רואה מקום לעכב את הליכי ההוצאה לפועל. זאת בין היתר משום ש"המבקשים לא העלו כל טענה לפיה אם יבוצעו פסקי הדין ובאם עילת התביעה הנ"ל תתקבל והם יזכו בפסק דין כנגד המשיבה, אי אפשר יהיה להשיב את המצב לקדמותו או שלא יוכלו לגבות מהמשיבה, כסף ששולם או ישולם לה לפי פסקי הדין התקפים הנ"ל". על החלטה זו ביקשו המבקשים לערער בפני בית המשפט המחוזי, אך בקשתם נדחתה על-ידי כב' השופט ברלינר אשר קבע כי "לא שוכנעתי שהשופט קמא טעה בהחלטתו". על החלטה זו מבקשים המבקשים רשות לערער בפנינו.
לאחר שקראתי את הבקשה ואת תגובת המשיבה נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. לא נפל כל פגם בשיקול דעתו של בית משפט קמא, אשר בחר אף הוא שלא להתערב בשיקול דעתו של שופט בית משפט השלום. לא זו בלבד שמדובר בפסקי דין חלוטים אשר הוגשו לביצוע על-ידי המשיבה, אלא שטענות המבקשת אינן מעוררות שאלה בעלת השלכות חוקתיות, ציבוריות או משפטיות, החורגות מתחומה של הבקשה הספציפית ( לעניין זה ראה : רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור ( הדר חיפה ) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 ).
הבקשה נדחית.
המבקשים ישלמו למשיבה שכר טרחת עורך-דין בסך 7,000 ש"ח.
ניתנה היום, א' באייר התשנ"ח (27.4.98).
ש
ו פ ט
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
98019340.
D02