החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 194/98 חסון חנה נ. פלסטין חברה לביטוח בע''מ

ניתן ביום

בקצרה

נזיקין · תאונת דרכים - חלוקת אשמהבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בערעור על פסק דין של בית משפט השלום לתביעות קטנות

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המבקשת נפגעה מאחור ברכבה כאשר הרכב שלפניה עצר בבת אחת. בית המשפט העליון קבע כי אין להתערב בהחלטה להתעלם מעדות המבקשת, אך מכיוון שהנהג הפוגע לא שמר על מרחק נאות, חילק את האשמה שווה בין המעורבים והעמיד את חיובה של המשיבה על מחצית מהחיובים שנקבעו בבית משפט השלום.

העובדות

המבקשת נסעה ברכבה ונפגעה מאחור על ידי רכב אחר לאחר שהנהגת שלפניה עצרה בבת אחת. המבקשת לא נכחה במקום האירוע בעצמה ועדותה הייתה העדות המרכזית בבית משפט השלום, שהטיל את החיוב על המשיבה. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור ודחה את התביעה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם היה מקום לפסול את עדותה של המבקשת שלא נכחה במקום האירוע
  2. 2.מהי חלוקת האשמה בין הנהגת המכונית שנפגעה לבין נהג המכונית הפוגעת

הלכות

  1. 1

    עדותם של הנהגת והבן הייתה חיונית לביסוס גרסת המבקשת ולכן היה מקום להתעלם מעדות המבקשת ואין מקום להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי בעניין זה

    ״עדותם של הנהגת והבן היתה חיונית לביסוס גרסתה של המבקשת, היה מקום להתעלם מעדות זו״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    נהג שפגע מאחור ולא שמר על מרחק נאות מהרכב שלפניו נושא באשמה, ולכן יש לחלק את האשמה בין המעורבים בחלקים שווים

    ״לפיכך יש לדעתי, לחלק את אשמתם של המעורבים במקרה בחלקים שווים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מרחק נאות
  • עדות
  • פלסטין חברה לביטוח
  • רשות ערעור
  • תביעות קטנות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

ב בית המשפט העליון

רע"א 194/98

בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין

המ בקשת : חסון חנה

נגד

המשיב ה : פלסטין חברה לביטוח בע"מ

בקשת רשות ערעור על פסק דין בית המשפט

המחוזי בירושלים מיום 2.12.97 בתיק

בר"ע 3169/97 שניתן על ידי כבוד

השופטת א' פרוקצ'יה

בשם המבקשת: בעצמה

בשם המשיבה: עו"ד א' סעדי

פ ס ק - ד י ן

השופטת המלומדת של בית המשפט המחוזי סברה כי השופט המלומד לא היה רשאי לקבל כראייה את עדותה של המבקשת, שלא נכחה במקום האירוע; לאחר שעדותה היתה העדות המרכזית ששימשה לשופט המלומד של בית משפט השלום בשבתו כבית משפט לתביעות קטנות להטלת החיוב על המשיבה, היא החליטה לקבל את הערעור ולדחות את התביעה.

בנסיבות המקרה, כאשר עדותם של הנהגת והבן היתה חיונית לביסוס גרסתה של המבקשת, היה מקום להתעלם מעדות זו ואין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי בענין זה. עם זאת מעידה גירסת הנהג של המכונית הפוגעת כי פגע במכונית המבקשת מאחור לאחר שהנהגת שלפנינו "עצרה בבת אחת", כי הוא לא שמר על מרחק נאות מהמכונית שלפניו. לפיכך יש לדעתי, לחלק את אשמתם של המעורבים במקרה בחלקים שווים.

בנסיבות מיוחדות אלה החלטתי שלא להמתין להליכי הערבון. רואה אני בקשה זו כאילו ניתנה עליה רשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. הערעור מתקבל, פסקי הדין של הערכאות שקדמו לו מתבטלים ואני מעמיד את חיובה של המשיבה על מחצית מכל החיובים שנקבעו בבית משפט השלום.

אין צו להוצאות בבית משפט זה.

ניתן היום, י' בשבט תשנ"ח (6.2.98).

המשנה

לנשיא

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

98001940.

B03

/מפ

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1עדותם של הנהגת והבן הייתה חיונית לביסוס גרסת המבקשת ולכן היה מקום להתעלם מעדות המבקשת ואין מקום להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי בעניין זה
  2. 2נהג שפגע מאחור ולא שמר על מרחק נאות מהרכב שלפניו נושא באשמה, ולכן יש לחלק את האשמה בין המעורבים בחלקים שווים