רע"א 1952/00 אברהם ג'נאח נ. קצין התגמולים, משרד הבטחון

1.לפני בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 15.2.00, לפיה נדחה ערעורו של המבקש על החלטתה של ועדת הערעור לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (נוסח משולב) תשי"ט1959- (להלן - הוועדה) מיום 26.5.99.

2.המבקש התגייס לשירות חובה בצה"ל בפרופיל צבאי 97 ושוחרר מן השירות לאחר שאובחנה אצלו מחלת הכרסת (צליאק), בעטייה שונה הפרופיל הצבאי שלו ל - 21. לטענתו, אותה הוא תמך בחוות דעת רפואית, חלה במחלה עקב תנאי שירותו, שהיו כרוכים בצריכה מוגברת של גלוטן, כלומר של לחם ומוצרי מאפה אחרים. המשיב דחה את תביעתו, וערעורו לוועדה התקבל באופן חלקי, כך שנקבע כי המחלה קיננה בו באופן סמוי עוד בטרם התגייס לשירות, אך הוחמרה בעקבות השינוי בהרגלי האכילה שהיה כרוך בשירות, באופן שהסימפטומים שלה הפכו גלויים. הוועדה החזירה את הדיון למשיב על מנת שייקבע ששאלת ההחמרה תיבדק. הוגשו שני ערעורים על החלטת הועדה - של המבקש שטען לגרימת נכותו בעת השירות הצבאי, ושל המשיב שהשיג על החזרת הענין לדיון חוזר בשאלת ההחמרה. מכאן בקשת הרשות לערער. בית המשפט קמא דחה, כאמור, את ערעורו על החלטה זו. מכאן בקשת הרשות לערער.

3.דין הבקשה להידחות. כפי שציין בית המשפט קמא בפסק דינו, סבר המומחה הרפואי מטעם המבקש אף הוא כי יש להניח שמחלתו של המבקש הייתה סמויה בטרם גיוסו, והשינוי הדראסטי שחל בהרגלי התזונה שלו הביא להתפרצותה הקלינית. בכך, למעשה, הסכים גם המבקש לכך שהמחלה לא נגרמה מהשירות אלא רק הוחמרה בגינו.

הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.